האם ישראל מתקרבת למודל הממשל הטורקי?
כשמפקד הצבא מותח ביקורת על הממשלה בגלל פגמים במשטר הדמוקרטי, כמו שקרה עם עלייתו של ארדואן ב-2002, על ישראל להבין שהיא אינה יכולה גם להמשיך בכיבוש וגם להישאר דמוקרטיה לאורך זמן.
הריגתו של מחבל פלסטיני על ידי חייל צה"ל ב-24 במארס עוררה ויכוח סוער ורווי יצרים בהנהגה הפוליטית ובדעת הקהל. האתוס הישראלי קובע שהחייל תמיד צודק ושצה"ל הוא צבא העם, הואיל ושירות צבאי מחויב לפי חוק וכמעט כל אזרח יהודי יזכה לראות את ילדיו במדים. ואכן, תוצאותיו של סקר ששודרו ב-27 במארס בערוץ 2 הצביעו על כך שרוב מוצק תומך בטענת החייל שפעל מתוך הגנה עצמית; 57 אחוז מהנשאלים אמרו שלא היה צריך לעצור אותו [ע'יי המשטרה הצבאית].
באופן מפתיע, תגובתו של צה"ל הייתה חריפה. החייל הוקע על כך שהפר את הקוד האתי של צה"ל. ב-30 במארס הפיץ הרמטכ"ל גדי איזנקוט אגרת מיוחדת לחיילים שבה פקד עליהם לדבוק באמות המידה המבצעיות והמוסריות של הצבא. הוא הדגיש את הנקודה בציטוט מדבריו של ראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון, שאמר כי ביטחונה של ישראל תלוי הן בעוצמתה והן במוסריותה; איזנקוט גם התחייב שצה"ל ימשיך להיות צבא העם במדינה דמוקרטית ויהודית.
זהו מקרה נדיר שבו ראש הצבא מגן על ערכיה הדמוקרטיים של המדינה.
עמדתו של איזנקוט משכה ביקורת חריפה והשמצות מצד פוליטיקאים בימין ודעת הקהל, אולם נתמכה על ידי שר הביטחון משה יעלון. הדבר דומה למדי למודל הטורקי – במיוחד בעמדה שאותה נקט צבא טורקיה ב-2002, כשמפלגת הצדק והפיתוח האיסלמית זכתה לראשונה בבחירות. בתחילת שלטונו של ארדואן התייצב הצבא להגן על יציבות הדמוקרטיה בשל חששו מהאופי הדתי-איסלאמי של המשטר החדש.
