שנה אחרי שנבחר לכנסת ברשימת "המחנה הציוני", גילה השבוע [אפריל 2016] שדר הספורט הנערץ זוהיר בהלול כי במשחק הפוליטי היריבים הם רבים, ומי שאינו משחק "לפי הכללים" עלול למצוא את עצמו מוקע – אפילו על ידי המחנה שלו.
בראיון לתחנת רדיו אזורית [4 באפריל], סירב ח"כ בהלול לכנות את המפגע הפלסטיני שהוצא להורג על ידי חייל ישראלי בחברון כ"מחבל". בראיון נוסף בגלי צה"ל [7 באפריל] ניסה בהלול להסביר מדוע לדעתו לא כל מפגע פלסטיני הוא מחבל: "ודאי שאם הוא (הפלסטיני) רצח אז הוא רוצח. אבל אם אנחנו נחזור תמיד לאותה טרמינולוגיה איך נעשה שלום? איך נכונן שלום בינינו לפלסטינים? כל מי שנאבק למען חירותו ועצמאותו הוא מחבל בעיני הישראלים...(אבל) הוא לא מחבל".
ח"כ בהלול אמנם הגדיר את המפגעים כ"רוצחים" שיש להענישם, אך סירובו לכנותם "מחבלים" הביא להאשמתו כ"תומך בטרור" על ידי ציבורים נרחבים בישראל.
אחד מהראשונים שיצאו להתקפה נגדו היה ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהגדיר את דבריו כ"מבישים". אגב, העיתונאי רונן ברגמן (ידיעות אחרונות) בדק ומצא [11 באפריל], כי נתניהו בספרו "הטרור – כיצד יוכל המערב לנצח", שראה אור בשנת 1987, עשה אבחנה בין טרוריסט הפוגע באזרחים לבין לוחמי גרילה המסמנים מטרות צבאיות להשגת מטרה פוליטית. בפרק "הגדרת הטרור" כתב בשעתו נתניהו כי לוחמי גרילה הם ההפך הגמור מטרוריסטים. לטענתו, לעומת לוחמי גרילה היוצאים לקרב נגד כוחות צבאיים, שעל פי רוב הם חזקים מהם בהרבה, בוחרים הטרוריסטים לתקוף אזרחים חלשים חסרי מגן.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
