המגעים להקמת ממשלת אחדות: בין תעתועים למציאות
ראש הממשלה אישר שהתקיימו מגעים להרחבת הממשלה עם יו"ר המחנה הציוני (אבל הוא לא יכול). כשדיווחים על מגעים כאלה חוזרים ונשנים לאחרונה יש לתהות מה נתניהו רצה? "אם הכוונות של ביבי היו רציניות, הרצוג כבר מזמן היה שר החוץ בממשלתו", מסכם בפשטות שר בכיר בליכוד
"אם הכוונות של ביבי היו רציניות, הרצוג כבר מזמן היה שר החוץ בממשלתו. אבל הוא פשוט לא רצה ולא באמת התאמץ".
את ההסבר הזה לשאלה האם ראש הממשלה בנימין נתניהו אכן היה ועודנו רציני בכוונותיו לצרף את המחנה הציוני לממשלתו, מספק לאל-מוניטור שר בכיר בליכוד. השר, שראה מקרוב לא פעם כיצד מתנהלים משאים ומתנים קואליציונים אפקטיביים, כאשר שני הצדדים מעוניינים, מעריך שנתניהו ניהל מול הרצוג מגעים לשם המגעים בלבד.
כעת, לאחר שראש הממשלה בעצמו אישר ביום רביעי האחרון [4 במאי] בישיבת שרי הליכוד שאכן התקיימו שיחות להרחבת הממשלה מול יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ומול יו"ר המחנה הציוני יצחק (בוז'י) הרצוג, ולשיטתו: אחד לא רצה (ליברמן) ואחד לא יכול היה (הרצוג) – נשאלת השאלה, מה באמת נתניהו רצה?
כמו כן אפשר לתהות, האם לנוכח הדיבורים המוגברים בזמן האחרון על גישושים ומגעים עם הרצוג (אשר נפסקו לתקופה מוגבלת בעקבות פרסום דבר חקירתו), קיימת כעת באמת היתכנות לממשלת אחדות? הרי עכשיו מתברר שהחקירה נגד הרצוג אינה מתרוממת לכדי הסתבכות פלילית.