מדוע נבהל נתניהו מתאגיד השידור הציבורי החדש?
נתניהו חשש שמתחת לאפו קם תאגיד שידור עצמאי ושמאלני מדי, שמנהליו נטולי מחויבות כלפיו ושלא ניתן יהיה לשלוט בו מרגע שייצא לדרך, ולכן הנחית מכת גרזן על ראשו. כעת צועד ראש הממשלה בבטחה אל עבר ביצור שליטתו בתקשורת הישראלית.
בשבועות האחרונים נכנסו להילוך גבוה ההכנות לסגירתה של רשות השידור – רשות השידור הממלכתית של ישראל, ופתיחת תאגיד שידור ציבורי חדש במקומה.
התאגיד, שאמור היה להתחיל לפעול ב-1 באוקטובר [2016] כפועל יוצא של רפורמה ברשות השידור והחוק שחוקק לצורך כך, עשה רושם של בשורה אמיתית לשידור הציבורי הקורס. כדי לעמוד בלוח הזמנים הצפוף שנקבע בחוק, עבדו בתאגיד מסביב לשעון בגיוס עיתונאים ועורכים חדשים במטרה להקים גוף חדשותי חזק ורלוונטי. מדי יום כמעט התפרסמו ידיעות על חוזים שנחתמו עם עיתונאים, חלקם כאלה שעבדו בעבר ברשות השידור וחלקם כאלה שעזבו כלי תקשורת מסחריים.
בתאגיד היו בטוחים שהם הולכים להיות הגרסה הישראלית של ה-BBC: ערוץ חדשות ציבורי עצמאי ואיכותי, חף משיקולים מסחריים; זאת אחרי שנים בהן השידור הציבורי דשדש, נוהל באופן בזבזני ומושחת והיה נתון לגחמות של פוליטיקאים.
אבל ביום שני אחר הצהריים [18 ביולי], כחודשיים לפני ההשקה, הוטלה הפצצה. זה התחיל ברמז של ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר התקשורת, מעל דוכן הכנסת. לדבריו, אנשי התאגיד אינם עומדים בלוח הזמנים "ולכן נצטרך לדון מה עושים עם זה".
