ציור העירום של השרה שקד וההחפצה של פוליטיקאיות
הסערה התורנית בעקבות ציור העירום המצונזר של השרה איילת שקד הוא הזדמנות לעסוק באופן שבו מתמודדות הפוליטיקאיות בישראל עם אתגר המראה וקוד הלבוש. זה נראה עניין של מה בכך, אך כשחושבים על זה קצת מבינים שמדובר במשימה לא פשוטה. קשה לדמיין שאישה היתה מוציאה תחת ידה את העבודה המופרכת והסקסיסטית הזאת.
שרת המשפטים איילת שקד היא אישה יפה מאוד שמקפידה על סגנון לבוש סולידי, נשי ומושקע ההולם את תפקידה ומעמדה ואת היותה חברה במפלגה דתית.
שקד היא גם פוליטיקאית מוכשרת מאוד, אישה חכמה ושרה פעלתנית שמקדמת אג'נדה ימנית. אפשר להעריך אותה, אפשר להתווכח איתה, אבל קשה להתעלם מנוכחותה והשפעתה על המערכת הפוליטית ועל החיים של כולנו.
לכן, כלל לא ברור איזה מסר ניסה להעביר ים עמרני, הסטודנט לאמנות משנקר, שבחר לצייר ולהציג בתערוכת הבוגרים ציור ססגוני וחושני בה נראית דמותה של השרה שקד כשפלג גופה העליון חשוף. האם ביקש לבזותה בשל דעותיה?
למרבה המזל, יום לפני פתיחת התערוכה התגלה הציור הבעייתי ובהוראתה של נשיאת המכללה, השרה לשעבר יולי תמיר, צונזרה התמונה. עמרני התבקש לכסות את פני שקד בסרט הדבקה שחור, וכך עשה, אבל לא לפני שמחה בתקשורת על כך ואמר ש"זה צעד כואב ופאשיסטי. כל שוחר אמנות יגיד את זה".
