האם מפלגת העבודה סיימה את תפקידה ההיסטורי?
בעוד יצחק הרצוג ממשיך להתלבט ולהתחבט האם להצטרף לממשלת נתניהו או להישאר באופוזיציה, המותג "מפלגת העבודה" הולך ומתפוגג. כדי לבדל את עצמה מ"יש עתיד" המובילה בסקרים, זקוקה העבודה נואשות להנהגה חדשה ואג'נדה מרעננת.
גל חדש של פרסומים על "התחממות" המשא ומתן בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ליו"ר המחנה הציוני יצחק הרצוג על הקמת ממשלה רחבה קידם את הישראלים במוצאי חג ראש השנה ביום שלישי השבוע [4 באוקטובר]. זהו הסבב המי-יודע-כמה של פרסומים בנושא (שזכה גם כאן לכמה מאמרים), אבל השחקנים הראשיים לא מתעייפים.
נתניהו והרצוג הכחישו את הידיעות החדשות, אבל אף אחד במערכת הפוליטית ובתקשורת הישראלית לא לוקח אותם יותר מדי ברצינות.
את ההדלפות הנוכחיות יזמו שרי ליכוד המתנגדים למהלך, שיגרור בעקבותיו גם צעדים מדיניים. הם אלה שהדליפו את דבר המגעים, ששודרגו בשבוע שעבר במהלך הלווייתו של הנשיא התשיעי שמעון פרס. המטרה: לסכל את המהלך ולסנדל את שני הפרטנרים באמצעות הכחשותיהם, וביקורת ציבורית ותקשורתית עזה.
הרצוג פגש בלוויה דיפלומטים ומנהיגים רבים שדחקו בו לעשות מעשה ולהצטרף לממשלת נתניהו, כדי לדחוף את נתניהו לפריצת המבוי הסתום בתהליך השלום. הרצוג, למוד אכזבות ושבע מרורים מההבטחות השונות שקיבל מנתניהו בשנתיים האחרונות, שמר על עמימות.
