כשפוטין יגיד לישראל – לא!
מבחינתה של ישראל, שליטתה של רוסיה בזירה הצפונית עדיפה על פני מצב בו משמרות המהפכה של איראן מכתיבים את קצב האירועים. החשש הוא שהנוכחות הרוסית תוציא את סוריה ממפת ההזדמנויות המבצעיות שצה"ל הכין ליום פקודה.
סיומה של המערכה העקובה מדם על חאלב הוא הזדמנות לערוך סיכומי ביניים באשר למצבה של החזית הצפונית, בראייתה של ישראל. גורם ישראלי ביטחוני רם דרג ניתח את המצב בשיחה עם אל-מוניטור בשבוע שעבר [דצמבר 2016].
"הסיפור הדומיננטי ביותר בשנתיים האחרונות", אמר הגורם, "הוא המעורבות הרוסית. עכשיו אפשר כבר לסכם ולהגדיר את המעורבות הזו כדרמטית וכזו ששינתה את מהלך העניינים. יש בה יתרון בולט גדול אחד מבחינת ישראל, אבל גם קושי משמעותי".
"היתרון הבולט", אומר הגורם הביטחוני הבכיר, "הוא העובדה שהרוסים הפכו לאלה שמנהלים את הזירה הצפונית לטוב ולרע. על פיהם יישק דבר. עד לא מזמן, הציר הרדיקלי, שישראל רואה בו איום אסטרטגי משמעותי, הוא שניהל את המתרחש בזירה והכתיב את הקצב. ההוראות יצאו מטהרן, דרך המנהיג העליון וממנו לקאסם סולימאני ומשמרות המהפכה.
"המצב הזה השתנה. איראן עדיין מעורבת עד צוואר, אבל כבר לא מכתיבה את הקצב ולא נותנת את ההוראות. מנהלי הזירה הנוכחיים הם הרוסים והקצב מוכתב מהקרמלין. הרוסים מחזיקים את היד על כפתור ה'דימר' ומשחקים עם העוצמה. ברצותם, מגבירים או מחלישים. זוהי התפתחות חיובית מאוד ואין ספק שמבחינת ישראל היא עדיפה על מצב בו משמרות המהפכה של איראן מכתיבים את הקצב. אנחנו גם לא רואים סימן לכך שהמצב הזה עומד להשתנות בעתיד הקרוב".
