למחרת פרסום החשדות החמורים נגד ח"כ באסל גטאס מהרשימה המשותפת – ביצוע עבירות ביטחוניות עת שביקר אסירים ביטחוניים בכלא, הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו בישיבת סיעת הליכוד על תמיכתו בהפעלת חוק ההדחה נגד חבר הכנסת [19 בדצמבר]. החוק, אותו הוביל נתניהו יחד עם השר זאב אלקין, נולד בחודש פברואר 2016 בעקבות חשיפת ביקורם מעורר המחלוקת של ח"כים מהרשימה המשותפת ובהם ח"כ גטאס בבתי משפחות מחבלים שהיו מעורבים ברצח ישראלים.

ביולי 2016, על רקע האווירה הקשה בציבור הישראלי נגד הח"כים הערבים ובתום דיון לילי סוער, אושר בכנסת חוק ההדחה ברוב של 62 חברי קואליציה. חוק זה מאפשר להדיח חבר כנסת מכהונתו בעילות שונות (למשל הסתה לגזענות או תמיכה בארגון טרור). החוק קובע כי כדי לפתוח בהליך דרושות חתימות של 70 חברי כנסת, מהם לפחות עשרה חברי אופוזיציה. ההדחה הסופית תתבצע רק אם 90 חברי כנסת יצביעו בעדה.

החוק זכה לתגובות קשות מצד חברי האופוזיציה, אשר טענו כי הוא חותר תחת רעיון הפרדת הרשויות ועוקף את הסמכות המשפטית. הם טענו גם שלא ראוי בכלל שח"כים ידיחו ח"כים. אז איך קרה שביום שני בערב [16 בינואר] הגיש השר אלקין ברוב טקס ליו"ר הכנסת 72 חתימות הדרושות להתחלת תהליך ההדחה – עשר מהן של חברי סיעת יש עתיד שהתנגדו לחוק? ואיך קרה שגם בסיעת המחנה הציוני נשמעים קולות רמים להצטרף לחותמים, ומתקיים ויכוח נוקב וקשה בשאלה האם לעשות כמעשה יו"ר יש עתיד יאיר לפיד ולהצטרף לחגיגת ההדחה?