עובדי "חיפה כימיקלים" לא משרתים את האג'נדה של נתניהו וכחלון

חסימת הצמתים המרכזיים בתל אביב ביום שלישי בצהריים [28 במארס] על ידי מאות עובדי "חיפה כימיקלים" בניסיון למנוע את פיטוריהם – עוררה עניין חדשותי, פוליטי וציבורי מוגבל.

קשה שלא להשוות את נפח הסיקור של משבר העובדים בחיפה כימיקלים למשבר תעסוקתי אחר: צפי סגירת רשות השידור ופיטורי אלף עובדים ב-1 במאי, אז אמור להיפתח תאגיד השידור הציבורי החדש – מהלך אותו מנסה ראש הממשלה בנימין נתניהו לבטל. מולו ניצב שר האוצר משה כחלון שמנסה למנוע זאת.

נתניהו, שמעוניין לחסל את תאגיד השידור הציבורי כחלק מניסיונו לשלוט בתקשורת, עשה שימוש במצוקת עובדי רשות השידור. ביום שישי [17 במארס] הוא נפגש עם נציגיהם בביתו בירושלים, ולאחר מכן פרסם פוסט נרגש בו סיפר שלבו נקרע כששמע את סיפוריהם של העובדים, ולכן החליט לפעול להצלת רשות השידור. זה היה האות לפריצת מלחמה בינו לבין כחלון.

בעוד משבר עובדי רשות השידור מאיים על שלמות הקואליציה ומוביל סדר יום תקשורתי ופוליטי, עובדי חיפה כימיקלים נתקלים באדישות מצד נתניהו וכחלון. זאת בשל עובדה אחת פשוטה – הם אינם משרתים את סדר היום של ראש הממשלה ושר האוצר. במקרה של רשות השידור והתאגיד, נתניהו מנהל קרב שליטה בתקשורת תוך כיפופי ידיים פוליטיים עם שר האוצר, ואילו כחלון מנסה לגרוף נקודת זכות מהציבור כמי שמגן על התקשורת החופשית.