מבצע "יום הדין" נחשף – והשמיים לא נפלו

גם "הפרסומים הזרים", שעוסקים ביכולתה הגרעינית של ישראל, לא הרחיקו עד ל-1967, למלחמה שהפכה את ישראל ממדינה נצורה על סף השמדה, לאימפריה אזורית. העולם, שמייחס לישראל בין 90 ל-200 ראשי קרב גרעיניים, חלקם כך על פי חוקרים בעולם מותקן על טילי "יריחו", חלקם על מטוסי קרב ומיעוטם יתכן ומוצב בצוללות מתוצרת גרמניה, לא שיער בדעתו שהסרט הזה החל כל כך מוקדם. ערב מלחמת ששת הימים, שפרצה ביוני 1967, האופציה הגרעינית של ישראל, שכונתה פעם גם "אופציית שמשון", לא הייתה על פניו עדיין בנמצא. ובכן, מסתבר שכן, לפחות על פי ה"ניו יורק טיימס".

בתחילת שנות האלפיים, השקיעה ישראל כמות גדולה של אנרגיה ולא מעט כסף במאמץ לאסוף ולהשמיד כתבי יד וטיוטות של יומן אישי וספר זיכרונות בדיוני לכאורה שכתב תא"ל במילואים יצחק יעקב (יצה), אותם שיגר למספר ידידים, מו"לים ואנשי תקשורת אמריקאים. נראה שכתביו של תא"ל יעקב הכילו את אחד הסיפורים הסודיים והנפיצים ביותר בהיסטוריה של מערכת הביטחון הישראלית לדורותיה.

הסיפור הזה, שתא"ל יעקב עמד במרכזו, לא פורסם מעולם, ובישראל, אם לפרש את המאמץ סביב הספר, עשו הכל כדי למנוע את פרסומו. "פרשת יצה" העסיקה את הממסד הביטחוני הישראלי ואת העיתונות במשך שנים ארוכות, עד מותו של יצה לפני יותר מארבע שנים [מארס 2013].