כוח להשחית: מדוע הפרקליטות רודפת את אולמרט

מחול השדים שהתחולל בעשרת הימים האחרונים סביב קיצור עונשו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, תמוה ומעורר שאלות קשות בנוגע למוטיבציית היתר שהפגינה הפרקליטות במאבקה להשארתו בכלא לעוד מספר חודשים.

מאמצי הפרקליטות למנוע את השחרור המוקדם לא נבלמו גם לאחר שוועדת השחרורים החליטה ביום חמישי בבוקר [29 ביוני] לאשר את קיצור העונש. הפרקליטות ביקשה לערער, אך למזלו של אולמרט הלחץ הציבורי בעקבות מה שנראה כרדיפה מוגזמת פעל כנראה. בתום דיון סוער וארוך ובעידודו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, הוחלט שהפרקליטות לא תערער.

ביום ראשון בבוקר [2 ביולי] ייצא אולמרט לחופשי, לאחר שריצה 16 וחצי מתוך 26 חודשי המאסר שנגזרו עליו בגין הרשעתו בפרשות שחיתות: מעטפות הכסף שקיבל מאיש העסקים משה טלנסקי, חלקו בפרשת הולילנד וניסיונותיו לשבש הליכי משפט – אלו רק חלק מהן. בגין הפרשות האלו ונוספות הוא ניהל משפטים ארוכי שנים, נאלץ להתפטר מראשות הממשלה ויישא תמיד אות קין כראש הממשלה הראשון במדינת ישראל שישב בכלא. מורשתו, חרף ההישגים שהיו לו ומהלכים מדיניים אמיצים שניסה להוביל, היא מורשת של שחיתות.