למה חשוב לחקור את דובר שוברים שתיקה?
בשוברים שתיקה טענו כי דרישתה של שרת המשפטים לחקור את דין יששכרוף, שסיפר כי תקף פלסטיני ללא סיבה, היא רדיפה פוליטית. אולם ארגון עתיר בתרומות בעל השפעה משמעותית כל כך על הדיון הציבורי, צריך לדעת לקחת אחריות ולהתמודד עם השלכות מעשיו.
עדותו הקשה של דובר ארגון "שוברים שתיקה", דין יששכרוב, שלפיה בעת שירותו הצבאי הכה פלסטיני עד עילפון ללא סיבה מוצדקת, חייבת להיחקר למען האינטרס הציבורי.
העדות המצולמת של יששכרוף, בן 25 וכיום סגן במילואים, הופצה על ידי הארגון באפריל. הוא התוודה בה באומץ לב איך בשירותו הסדיר בהיותו קצין בנח"ל התבקש ביום שישי אחד לאזוק פלסטיני שיידה אבנים על כוח הצה"ל: "המ"פ שלי מסתכל עלי, החיילים שלי מסתכלים עלי, ואני עומד שם ואני חושב מה אני עושה עם בנאדם שלא בא לדקור אותי, שלא בא לירות בי. הוא לא מדבר עברית ואני לא מדבר ערבית. אז תפסתי לו בעורף והתחלתי לתת לו מכות בפנים ובחזה עד שהוא היה מדמם ומעולף מול החיילים ומול המפקד שלי. ואז גררנו אותו משם כשהוא כבר היה מסוחרר ושמנו אותו במוצב".
העדות הזאת מיוחדת כיוון שהיא אינה אנונימית, בניגוד לרוב הסיפורים של החיילים המופיעים בדו"חות של שוברים שתיקה. עדויות אשר במקרים רבים מתארות, לטענת הארגון, פשעי מלחמה. יששכרוף מדבר בפנים גלויות, נותן עדות מפורטת של אירוע הנותן ביטוי מכוער במיוחד של רוע אנושי, בסיטואציה בלתי אפשרית של כיבוש, כשהוא הגיבור הראשי. יששכרוף גם מדגיש בעדות שפעל מטעם עצמו, ולא טוען שציית לפקודה בלתי חוקית.
