מפלגת העבודה שוברת שיאים של פתטיות
הפריימריז במפלגת העבודה ממקדים תשומת לב ציבורית רק בגלל הקטטות האינסופיות של תשעת המועמדים ורמתן הנמוכה והמביכה. היו"ר הנבחר יצטרך לנווט את המפלגה אחרי שלפיד כבר קיבע את מעמדו כמי שיתמודד בבחירות הבאות מול נתניהו על ראשות הממשלה.
אפילו עבור מפלגת העבודה, הידועה כמפלגה "אוכלת יושביה", השבוע החולף יירשם כאחד ההזויים בתולדותיה. לא רק בגלל הכמות הלא סבירה של מתמודדים על ראשותה (תשעה), שלא מפסיקים להתכתש ביניהם, אלא בעיקר בגלל רמתם הנמוכה של הריבים.
ב-4 ביולי ייערך הסיבוב הראשון בפריימריז על ראשות העבודה, וקרוב לוודאי שיתקיים גם סיבוב שני כעבור שבועיים, שכן בשל ריבוי המועמדים נראה כי יהיה קשה לאחד מהם להשיג הכרעה כבר בסיבוב הראשון (40% מהקולות).
היו"ר הנבחר יזכה להוביל את המפלגה בבחירות הבאות, אבל הסיכוי שהיא תהפוך לאלטרנטיבה שלטונית לליכוד אינו סביר. מאז הבחירות האחרונות [2015] איבדה המפלגה כמחצית מכוחה, מרבית הקולות עברו למפלגת "יש עתיד" של יאיר לפיד, והיא (מפלגת המחנה הציוני והעבודה בתוכה) מוערכת כיום בכ-12 מנדטים.
עד לחודשים האחרונים עוד היו ציפיות בקרב מצביעי עבודה מסורתיים, שאחד משני הרמטכ"לים לשעבר, גבי אשכנזי או בני גנץ, יצטרף למפלגה ויוביל אותה בחזרה לשלטון. אולם אף אחד מהם לא מצא אותה מספיק אטרקטיבית, והמפלגה נקלעה להתמודדות פנימית שאינה מבשרת תקווה גדולה.
