נתניהו לא צפה את עוצמת הפיצוץ עם יהדות ארה''ב
ראש הממשלה יכול היה להמשיך ולהתנהל מול החרדים באופן שקט: לדחות עוד ועוד את ביצוע מתווה הכותל. אבל הצורך שלו לשאת חן בעיני החרדים גבר כנראה על כל שיקול אחר - אפילו על החשש מפגיעה בוטה כל כך ביהדות הרפורמית והקונסרבטיבית בארה''ב.
הפגישה שקיים בנימין נתניהו עם ג'רי סילברמן, מנכ"ל ארגון הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה, בערב יום שני (27 ביוני) לא הצליחה להרגיע את הסערה שחולל ראש הממשלה מול יהדות ארה"ב.
מאז יום ראשון הולך ונפער קרע עמוק, שכמותו לא זכור ביחסים בין יהודי ארה"ב לממשלת ישראל, בעקבות שני מהלכים נפיצים שנתניהו נתן להם יד. הראשון הוא החלטה שהביא במפתיע לישיבת הממשלה על הקפאת מתווה הכותל, אחרי שכבר אושר בממשלה בינואר 2016. המתווה נועד להקים בכותל רחבה מעורבת המאפשרת תפילה לכל הזרמים ביהדות.
המכה השנייה על ראשה של יהדות ארה"ב הגיעה זמן קצר לאחר מכן, כשוועדת השרים לחקיקה אישרה את "חוק הגיור", שעוקף החלטה של בג״ץ בנושא ומשאיר את כל סמכויות הגיור בידי הרבנות הראשית. גיורים שנעשו על ידי רבנים רפורמים וקונסרבטיבים לא יוכרו, ולכן גם לא תוענק אזרחות ישראלית על סמך גיורים כאלה, על פי חוק השבות.
שני הצעדים הללו הוכתרו בצדק רב כניצחון גדול למפלגות החרדיות. החרדים הצליחו להכניע את ראש הממשלה ולגרור אותו אל תוך משבר חסר תקדים עם יהדות ארה"ב, שמרביתה משתייכת לזרמים הרפורמים והקונסרבטיבים.
