החצנת מזרחיותם של פרץ וגבאי מגמדת אותם

ההתפעלות ממזרחיותם של שני המועמדים שעלו לסיבוב השני ויתמודדו בשבוע הבא על ראשות מפלגת העבודה [10 ביולי], חוטאת לעמיר פרץ ואבי גבאי. היא משאירה את הדיון העדתי בתוך גבולות של שיח פוליטי ישן המקטין אותם.

אין זה מקרי שדווקא יו"ר ש"ס, אריה מכלוף דרעי, מיהר לקפוץ על העגלה המזרחית הזו באמצעות ציוץ חגיגי: "עזבו פוליטיקה ומחנאות. העובדה שבמפלגת העבודה, מפלגת ההמשך של מפא"י, נבחרו פרץ וגבאי, אומרת שעברנו כברת דרך משמעותית בנושא המזרחיים".

דרעי עומד בראש מפלגה חרדית מזרחית. הוא היה ועודנו מזה שלושה עשורים הקמפיינר הראשי של הקיפוח העדתי בפוליטיקה. ללא הקיפוח, ש"ס תאבד את תכלית קיומה. כשדרעי מברך את מפלגת העבודה האשכנזית הוא למעשה מקפיץ את השד העדתי לקדמת הבמה ומנציח אותו.

ראוי היה שדרעי ידייק. גבאי ופרץ אינם המזרחים הראשונים שנבחרו לעמוד בראש העבודה. בנימין בן אליעזר, יליד עיראק, עשה זאת בתחילת שנות האלפיים. פרץ עצמו, יליד מרוקו, עמד בראשה כבר בשנת 2005 לאחר שניצח את שמעון פרס, אחד האייקונים החזקים של מפא"י האשכנזית.