כך עובדת טקטיקת התמרונים של נתניהו לבנייה בהתנחלויות
מעקב אחרי יחסו של נתניהו לבנייה בהתנחלויות חושף טקטיקה קבועה של תמרונים בין הימין הישראלי הקשה לבין הממשל האמריקאי – מצד אחד מציג "עשייה" והזדהות עם מפעל ההתיישבות ומצד לא מאפשר השתוללות של בנייה מעבר לקו הירוק.
ההודעה שיצאה ביום רביעי האחרון [5 ביולי] מלשכת ראש עיריית ירושלים ניר ברקת על אישורן הצפוי של 800 יחידות דיור בשכונות שמעבר לקן הירוק, עברה בשקט. הבית הלבן של טראמפ לא פרסם הודעת גינוי, אף שברקת ציין בהודעה מטעמו כי "הבנייה בירושלים היא הכרחית, חשובה ותימשך בכל הכוח והעוצמה במטרה לאפשר ליותר צעירים לגור בירושלים, לבנות בה את עתידם ולחזק את בירת ישראל".
תכנית הבנייה המדוברת כוללת את השכונות פסגת זאב, נווה יעקב, רמות וגילה, כאשר במקביל יובאו לאישור גם 114 יחידות דיור בשכונות ערביות – מספר זעום נוכח מצוקת הדיור בהן וודאי ביחס להיקפי הבנייה המתוכננים בשכונות היהודיות.
לשכת נתניהו עודכנה ונתנה אור ירוק לתכנית הבנייה, כך שאין מדובר במחטף של ברקת. נוהל העדכון הוכנס לתוקף בשנת 2010, בתקופת ממשל אובמה, בעקבות המשבר הקשה שפרץ אז בין נתניהו לבית הלבן כאשר ביום ביקורו של סגן הנשיא ג'ון ביידן [מארס 2010] פורסם דבר אישור בנייתן של 1,600 יחידות דיור במזרח ירושלים. האמריקאים זעמו ונתניהו, שטען כי לא ידע על כך, הורה על הקמת ועדה לבדיקת השתלשלות האירועים כדי לפייס את הבית הלבן.
