עידן הפוסט ממלכתיות: כשהנשיא הופך ליו״ר האופוזיציה
את מרב תשומת הלב בטקס פתיחת כנס החורף של הכנסת משך נאומו של הנשיא ריבלין, שתקף במילים קשות ובוטות את ממשלת נתניהו. דבריו החריפים הדגישו את חולשתן של סיעות השמאל-מרכז, ואת המשך ההידרדרות במעמדם של סמלי המדינה והדמוקרטיה הישראלית.
מחיאות הכפיים הנלהבות מספסלי האופוזיציה, שליוו את נאומו של נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין בפתח כנס החורף של הכנסת (23 באוקטובר), היוו ביטוי נוסף למצוקתה בעידן נתניהו. לרגע ניתן היה לחשוב שהנשיא ריבלין, בשר מבשרו של הליכוד, הוא יו"ר האופוזיציה. במילים חדות ונחושות הוא תקף את הממשלה הנוכחית, והזהיר מפני הסכנה הטמונה בכיוון שאליו היא לוקחת את המדינה: אובדן הממלכתיות ופגיעה במוסדות שלטוניים החיוניים לדמוקרטיה.
נאומו של ריבלין היה כתב אישום חמור נגד שלטון הימין וראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא השתלט על סדר היום וכבש את הכותרות, מה שהדגיש את היעדרותה משם של אופוזיציה מאוחדת בכנסת. במקום להיות הגוף המרכזי שמבקר את הממשלה ומוביל את השיח הציבורי הפוליטי בישראל, היא שוב התגלתה כגוף מפולג ללא הנהגה, שחלקים ממנו פוזלים בראש חוצות לימין ולכן נמנעים מלתקוף אותו.
אף שבכל ההצהרות והנאומים של מנהיגי האופוזיציה - יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי, יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד - הם טוענים כי שלטון האיש נתניהו קרב לסופו, בשיחות סגורות במפלגותיהם הם מעריכים דווקא שהממשלה כרגע עמידה ובעלת יכולת הישרדות גם לשנה הקרובה.
