הידיעות שטפטפו בתחילת השבוע לירושלים בדבר התמיכה האמריקאית הנלהבת למדי בפיוס הפלסטיני בין פת"ח לחמאס, לא הפתיעו את הצמרת הישראלית.

אמנם בשבוע שעבר נשמעו ההצהרות האמריקאיות בהקשר לפיוס כמתואמות לחלוטין עם העמדה הישראלית וכללו דרישה מכל ממשלה פלסטינית להכיר בישראל, לזנוח את הטרור ולאשרר את ההסכמים שנחתמו בין הצדדים. אבל השבוע, לאחר שהאבק שקע, צוטטו בכירים בבית הלבן בעיתון הארץ כמציינים כי "התיווך המצרי בין פת"ח לחמאס יצר הזדמנות חיובית נדירה" והוסיפו כי פירוק חמאס מנשקו "לא יוכל לקרות בן לילה" [22 באוקטובר].

לנתניהו ושרי הקבינט המדיני-ביטחוני היה ברור שזה יגיע. זו הסיבה שהם שתלו פצצת זמן קטנה המתקתקת על השולחן של ג'ייסון גרינבלט מאז החלטת הקבינט בשבוע שעבר [17 באוקטובר]: ישראל מלכדה את המהלך כולו בהחלטת הקבינט, שנפלה רק לאחר יומיים רצופים של דיונים מרתוניים (כשבע שעות בסך הכל), בהם הצליחו שרי הימין ובמיוחד נפתלי בנט, איילת שקד וזאב אלקין לגרור את הקבינט כולו ימינה חזק. ההחלטה שהתקבלה הייתה כי "ישראל לא תקיים משא ומתן מדיני עם כל ממשלה פלסטינית שנשענת על חמאס".

השטן, כמו תמיד, מסתתר בפרטים הקטנים וממתין בסבלנות. לו היו האמריקאים מנתחים בזמן אמת את נוסח החלטת הקבינט המדויק, הם היו מבינים את המלכוד שטמנה להם ממשלת נתניהו.