בישראל השחיתות לבדה לא מספיקה להפיל שלטון

ערב בחירות 2009, בחן אהוד ברק, מועמדה של מפלגת העבודה לראשות הממשלה, את האפשרות למקד את קמפיין הבחירות שלו במאבק בשחיתות השלטונית. הימים היו ימי דמדומיה של ממשלת קדימה בראשות אהוד אולמרט, שנאלץ להתפטר בשל החקירות הפליליות נגדו.

ברק, שהוביל בעצמו את המהלך הפוליטי האפקטיבי שהביא להתפטרות אולמרט, האמין שיש בידיו קמפיין מנצח, אך סקרי עומק שערך הצביעו על כך שהשחיתות השלטונית אינה בראש מעייניו של הציבור בישראל. למעשה ברק לא היה צריך סקרים בשביל להגיע למסקנה הזו. ב-2003 הציבור בחר בענק בליכוד בראשות אריאל שרון (38 מנדטים), חרף הפרשות הפליליות החמורות שנקשרו בו: האי היווני וסיריל קרן. שרון נחשב אז כמתאים ביותר להוביל את המדינה באתגרי הביטחון של האינתיפאדה השנייה, והפרשיות הפליליות לא מנעו את בחירתו.

כעת, על סף 2018, נראה שהשחיתות השלטונית שצצה מכל עבר היא האס שינצח את הבחירות הבאות. רשימה חלקית: חקירות פליליות נגד ראש הממשלה ונגד בכירי הליכוד יו"ר הקואליציה דוד ביטן ושר הרווחה חיים כץ, חקירה פלילית נגד שר הפנים אריה דרעי, ואף חשיפת המנגנון הפוליטי המושחת לכאורה שהקים על חשבון משלם המסים השגריר באו"ם דני דנון.