היוזמות והקריאות שהחלו לצוץ ביום חמישי [11 בינואר] מצד ראש הממשלה וכמה שרים – לאסור באמצעות חקיקה על העובדים בסביבתם להקליט אותם, הסיטו את הדיון מתוכנה המבחיל של קלטת יאיר נתניהו.
ראש הממשלה, אשר ניווט ביד אמן את הדיון שהתפתח בישיבת הממשלה, שבכלל עסק בתקציב המדינה, אל "הצורך" לנקוט פעולות דחופות להגנה על שרים מפני מקליטים וסחטנים, לא היה יכול לקוות לספין טוב מזה. אחרי הכל, כל העולם נחשף לאופן המבזה בו בנו יאיר מדבר על נשים ולבילוייו במועדוני חשפנות, כשמאבטח ונהג מטעם המדינה במימון האזרחים נאלצים להשתרך אחריו. אז לקח לנתניהו שלושה ימים, אבל בסוף, אחרי ההלם הגדול, ההתנצלות הרפה והתלונות על רדיפת משפחתו, הוא הצליח למקד את תשומת הלב ולרתום את השרים למאבק באיש שהקליט את בנו ובמקליטים עתידיים פוטנציאלים.
את הדיון החלה שרת התרבות והספורט מירי רגב, שלא מן הנמנע שתיאמה את דבריה עם נתניהו ושימשה טריגר לעיסוק בנושא. רגב קראה לפתוח בחקירה על הדלפת ההקלטה, והלינה על כך שהשרים הפכו להיות בני ערובה בידי נהגים ומאבטחים. "מאיימים עלינו ועוד מספסרים בזה מול התקשורת. אם זה ככה אני לא רוצה מאבטחים. לא יתכן שנהפוך לשקים שבכל רגע נתון חובטים בנו. אי אפשר להסתובב בלי שיקליטו אותך. זה שפל המדרגה של האתיקה התקשורתית", אמרה רגב ואף הציעה להקים ועדת חקירה.
בישראל, רוב הנהגים שצמודים לאנשי ציבור נחשבים למשרות אימון, אך הם אינם בהכרח עובדי מדינה. גם חלק מהמאבטחים מגיעים מחברות אבטחה פרטיות. על פי דיווחים בתקשורת, במקרה של יאיר נתניהו, היה זה הנהג כנראה ולא המאבטח שהקליט אותו.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
