על העיוורון: ניסיון הקאמבק של אולמרט חסר מודעות ומופרך
בקשתו של אולמרט מהנשיא למחוק את הרישום הפלילי שלו, מה שיאפשר לו להתמודד בבחירות הקרובות, מעידה שלראש הממשלה לשעבר יש תוכנית מסודרת לחזרה לחיים הפוליטיים. יחד עם זאת, היא גם מעידה על עיוורון מוסרי וחוסר הבנה של הלך הרוח הציבורי כלפיו.
ערב חג הפסח שוחח השר לשעבר רפי איתן עם כמה ממכריו, ושיתף אותם בכוונתו לפנות לנשיא המדינה ראובן ריבלין, ולבקש חנינה שתמחק את הרישום הפלילי של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט. משמעות החנינה, אם תתקבל, היא שאולמרט יוכל לשוב לחיים הציבורים והפוליטיים, ואולי אף לראשות הממשלה, תשעה חודשים לאחר שסיים לרצות עונש מאסר על עבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט.
המידע הזה, שהגיע אלי בשבוע שעבר, נשמע תחילה מופרך. כיצד ייתכן שאולמרט, שנושא בתואר המפוקפק ״ראש הממשלה הישראלי הראשון שישב בכלא״, חושב שזה בכלל אפשרי? אולי הוא אינו מודע כלל למהלכיו של איתן? כאשר פירסמתי בשבוע שעבר (2 באפריל) בטוויטר את המידע הזה, התגובות היו בהתאם: רובן ביטאו זעזוע מעזות המצח של אולמרט, אחרות פקפקו באמיתות המידע.
עיתונאים שיצרו קשר עם איתן באותו יום ולמחרת, התבשרו מפיו כי הוא אכן מתכוון לפנות לריבלין. איתן אמנם בן 91, אבל חד, ממוקד ועדיין ממזרי. בראיון לרדיו 103 אמר: "אני חושב שהאיש ריצה את עונשו, ישב בכלא, ואין ספק שדמותו חסרה במערכת הפוליטית הציבורית של מדינת ישראל. הוא יכול לתרום מעבר להרבה אחרים שנמצאים היום.... חשוב לחזק את המערכת הפוליטית באנשים מסוגו של אולמרט. לא חשוב באיזה צד הם במפה הפוליטית".
