השקר האיראני, התעוזה הישראלית

זה היה יום מטורלל גם במונחים מזרח תיכוניים. בבוקר [30 באפריל] קמו הישראלים עם תמונות מהפצצה עוצמתית במיוחד נגד מטרה איראנית בלב סוריה שהתרחשה במהלך הלילה. בערב הם צפו בראש הממשלה שלהם, בנימין נתניהו, הפרזנטור המושלם לענייני הגרעין האיראני, מציג בפניהם ובפני העולם כולו את הארכיון הגרעיני האיראני, לאחר שהובא מלבה של טהרן לטבורה של תל אביב בידי סוכני המוסד הישראלי. נתניהו נראה כחתן ביום כלולותיו והתנהג כאילו הוא חושף לעולם את האייפון החדש ולא את ליבת סודות הגרעין של איראן. לכאורה, עוד יום עבודה פורה למנהיגות הישראלית ולזרועות הביטחון שלה. במציאות, נמשך הריקוד המסוכן של ישראל ואיראן על ספו של הר הגעש המזרח תיכוני, ריקוד שמתישהו יהפוך למחול חרבות.

ביום שני בבוקר, בעוד הדי ההפצצה נגד המחסנים הצבאיים שליד חאלב טרם גוועו וכדורי האש שקרעו את השמיים עדיין בערו, כבר ידע הניו-יורק טיימס לבשר לקוראיו שהושמדו בה 200 טילים בליסטיים שהעבירה איראן לבסיס האווירי הסורי. על פי גורמי מודיעין מערביים, הטילים הללו יועדו לתגובה שמתכננים האיראנים נגד ישראל, בגין ההפצצה הקודמת, בה תקפו מטוסי חיל האוויר הישראלי (על פי מקורות זרים) את שדה התעופה הסורי T4 ליד חומס והשמידו את המנחת האיראני לכלי טיס בלתי מאוישים [10 באפריל].

כעבור יום נוסף, ביום שלישי, מסרו גורמי ממשל אמריקאי לרשת NBC כי מטוסי אף-15 של חיל האוויר הישראלי הם שהשמידו את מאגר הטילים האיראני. בתוך כל זה הגיעה המצגת של נתניהו, שזכתה להדים נרחבים מסביב לעולם, וחשפה את מה שישראל מכנה "השקר האיראני" במלוא מערומיו. שני הדברים הללו, ההפצצות הליליות והמצגת המודיעינית, קשורים זה בזה קשר ישיר.