חוק היציאה למלחמה: פגיעה באופי המשטר הישראלי
החוק המסמיך את ראש הממשלה ושר הביטחון להכריז לבדם על יציאה למלחמה מסיר אחריות משרי הממשלה ומחברי הקבינט בקבלת החלטה כה משמעותית, ומעניק כוח עצום בידי ראש הממשלה ללא בקרה.
הסמיכות בין שידור נאום השקר האיראני שנשא בנימין נתניהו [יום שני, 30 באפריל] לבין אישורו באותו ערב של חוק המסמיך את ראש הממשלה ושר הביטחון להכריז לבדם בנסיבות קיצוניות על יציאה למלחמה, בשילוב עם ההתחממות הביטחונית בזירה הצפונית, יצרו בצדק בציבור אווירה של ערב מלחמה.
השאלה מדוע היה דחוף לראש הממשלה לדחוף דווקא כעת חוק המעניק לו כוח רב ומחליש במקביל את הקבינט המדיני-ביטחוני בכל הנוגע להחלטה הרת גורל של יציאה למלחמה לא זכתה לדיון ציבורי ופוליטי מעמיק ורציני. מטבע הדברים היא נבלעה בדרמת הנאום שסיפק נתניהו.
ביום שני בבוקר הפעיל נתניהו לחץ כבד על הקואליציה, בעזרת שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) ויו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), לאשר עוד באותו ערב את החוק, אשר קידומו נתקל עד אז בקשיים. ברשתות החברתיות החל באזז לפיו מדובר בפעולות שנתניהו יוזם כדי להרחיק ממנו את עניין החקירות, כלומר ספין פוליטי בנוסח בית הקלפים.
