"כל עוד אני שר ביטחון, אף מחבל לא יזכה לקיצור עונש. אפילו של שעה אחת" – כך בנחרצות צייץ ביום ראשון [16 בספטמבר] שר הביטחון אביגדור ליברמן. ליברמן הגיב לפרסום באותו הבוקר, בכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות'', שבה נחשף שצה"ל הקים ועדה לבחינת בקשות לקיצור עונשם של אסירי עולם פלסטינים אשר נשפטו בבתי הדין הצבאיים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מיהר לגבות את ליברמן, כך גם שרי הימין וכן ח"כים מהשמאל-מרכז. למשל, איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) אמרה לאל-מוניטור: "עונשם של רוצחי ישראלים לא יכול להיות מקוצר. הרתעה לא יכולה להתבסס על מצב שבו מחבל פוגע בישראלים ויכול להניח שבסופו של דבר יש סיכוי שעונשו יקוצר".

הסערה הפוליטית גברה כשברקע נציגי המשפחות השכולות זועמים וטוענים כי זוהי הכרזת מלחמה נגדם. בתוך כמה שעות הורה ליברמן לצה"ל להקפיא את מינוי הוועדה עד אשר יקיים דיון מקיף בנושא עם הגורמים הרלוונטיים.

אף שהקמת הוועדה נעצרה כרגע, כלל לא בטוח שבעתיד, יהיה זה ליברמן או כל אדם אחר בתפקיד שר הביטחון, מדינת ישראל תוכל לחמוק לאורך זמן מהסוגיה הזאת. היא מדגימה באופן בהיר ופשוט את הבעייתיות של הכיבוש הישראלי המתמשך ביהודה ושומרון, אשר יוצר שתי מערכות משפט נפרדות ולא שוויוניות. השוני בין שתי מערכות המשפט מתבטא בדרכים רבות, למשל, בעוד בישראל הזמן הקצוב למעצר אדם עד הבאתו בפני שופט הוא 24 שעות, בשטחים הוא שמונה ימים.