טראמפ ונתניהו: מחירו של חיבוק הדוב
חיבוק הדוב של טראמפ מתחיל לחנוק את נתניהו. המשך חנק הפלסטינים עלול להפיל את הרשות הפלסטינית ומאיים על כוונת ראש הממשלה להמשיך ולהשתמש בהסכם אוסלו כבהסכם קבע, להטיל את המחיר הכספי של הכיבוש על העולם ולהמשיך בהתנחלויות.
בנימין נתניהו לא יכול היה לצפות לממשל אמריקאי נוח יותר מבחינתו.
ביל קלינטון תיעב אותו ונתן לכך ביטוי, גם בדיעבד, באוטוביוגרפיה שלו. קלינטון ראה בו כמי שטרפד את הסכם אוסלו, נסוג לרגע אל מימוש חלקי שלו בשיחות שהתקיימו בוואי פלנטיישן ב-1998, וחזר לעצמו מיד לאחר מכן. ברגע שנחת בארץ הכריז נתניהו כי הפעימה השלישית מן הגדה המערבית (מתוך שלוש שנקבעו בהסכם) לא תעלה על אחוז אחד!
את ברק אובמה הציג נתניהו כשונא ישראל. למן הפגישה הראשונה ביניהם בישראל, במהלך מערכת הבחירות של 2008, לא הייתה ביניהם כימיה, ואובמה לא היסס לפני שהכריז, במהלך אותה מערכת בחירות, כי אפשר להיות אוהד ישראל מבלי לתמוך בליכוד. העימות ביניהם הפך לפומבי, ולא עזרו אפילו 38 מיליארד דולר שהובטחו כמענק לביטחון ישראל למשך עשר שנים [2016]. הופעת נתניהו בפני שני בתי הקונגרס בנושא ההסכם עם איראן כדי לשכנע את בתי המחוקקים להתנגד למדיניות אובמה [2015] הייתה תקדים ביחסים בין ישראל ומטיבתה, והשפל הגדול ביותר שאליהם נקלעו היחסים.
ההימור של נתניהו על טראמפ וכנגד הילארי קלינטון בבחירות לנשיאות [2016] נראה היה מסוכן מאוד, וכמעט חסר סיכוי. טראמפ גם לא הפליג באמירות פרו ישראליות במהלך מערכת הבחירות. בשלב מסוים הוא אף העז לומר שגם ישראל תאלץ לשלם עבור הסיוע הביטחוני שהיא מקבלת, ופעם אחרת הכריז כי ארה"ב בהנהגתו תהיה נייטרלית בסכסוך הישראלי-פלסטיני, כדי שיעלה בידה לעשות את "הדיל של המאה".
