אחוז החסימה, והציניות של נתניהו
נתניהו מאמין שהורדת אחוז החסימה לקראת בחירות 2019 תסייע לו להגדיל את גוש הימין ולהרכיב ממשלה בקלות, והוא כלל אינו טורח להסתכל על הנזק בשינויים כה תכופים במערכת השלטונית. העיקר לייצר לעצמו מציאות קואליציונית נוחה.
נכון לתחילת אוקטובר [2018], עדיין לא ברור מה יעלה בגורלו של בלון הניסוי שהפריח ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני כשלושה שבועות [16 בספטמבר] בעניין הורדת אחוז החסימה (העומד כיום על 3.25% מהקולות). "אני מעלה את האפשרות של הורדת אחוז החסימה בחצי אחוז... אבל זה חייב להיות בהסכמה של כולם", אמר נתניהו כלאחר יד לשותפיו הבכירים בקואליציה, ראשי מפלגות הימין והחרדים.
אלא ששום דבר תמים ואגבי לא היה באמירה הזאת, שהוציאה משלוותם כמה משותפיו, כל אחד מסיבותיו האלקטורליות האישיות. הם, כמו נתניהו, בוחנים את היוזמה בעיניים אינסטרומנטליות.
יו"ר הבית היהודי שר החינוך נפתלי בנט חושש שהורדת אחוז החסימה תגרום לפיצול במפלגה שלו ותעודד את הסמן הקיצוני בה, ח"כ בצלאל סמוטריץ', להקים מפלגה עצמאית.
הדברים תקפים גם לגבי יו"ר ש"ס אריה דרעי. גם הוא לא יכול לשאת את המחשבה שיריבו המר, יו"ר ש"ס לשעבר אלי ישי, העומד בראש מפלגה עצמאית מתחרה בשם "יחד", ייבחר לכנסת הבאה (בבחירות 2015 השיג ישי כמעט 3% מהקולות). דרעי מתנגד על אף שהורדת אחוז החסימה תועיל גם לו, כמי שמצבו בסקרים אינו מזהיר. יצר הנקמה בישי הוא שכנראה מפעיל אותו.