בעיראק כמו בישראל – הפוליטיקה מנצחת את האמנות
שרת התרבות לא התקשרה לברך את במאי הקולנוע יונה רוזנקיאר, שסרט הביכורים שלו העוסק בפוסט-טראומה כתוצאה ממלחמה התקבל למסגרת התחרותית של פסטיבל סרטים בעיראק. אבל גם שם הפוליטיקה מנצחת את האמנות.
בשבוע האחרון, ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש עם הסולטאן קאבוס בעומאן [25 באוקטובר], שרת התרבות מירי רגב ונבחרת הג'ודו של ישראל הזילו דמעה לצלילי המנון התקווה בתחרות הגראנד סלאם אבו דאבי [28 באוקטובר], וסרט ישראלי "הצלילה" הוקרן בפסטיבל סרטים בצפון עיראק. אבל כל זה אינו מעיד עדיין על מזרח תיכון חדש.
במאי הקולנוע יונה רוזנקיאר הופתע לקבל הודעה שסרט הביכורים שלו "הצלילה", שגרף ארבעה פרסים בפסטיבל ירושלים ה-35 ובהם הסרט העלילתי הטוב ביותר [אוגוסט 2018], התקבל למסגרת התחרותית של פסטיבל "דוהוק" המתקיים בחבל כורדיסטן שבצפון עיראק. הוא ומפיקי הסרט אפרת כהן וקובי מזרחי הבינו מיד את הרגישות הפוליטית ואת הלחץ שוודאי יופעל על מארגני הפסטיבל, ובחרו לשמור זאת בסוד, לפחות עד תום הפסטיבל.
למרות מאמציהם, הסוד לא נשמר בסוד, ובשבוע שעבר [25 באוקטובר] דיווח אתר החדשותSHAFAAQ כי לראשונה, "סרט ישראלי יוקרן בפסטיבל קולנוע בעיראק". במקביל סיפר רוזנקיאר על כך לחבריו בפייסבוק, ושיגר עקיצה לשרה רגב המקדמת את חוק הנאמנות בתרבות. "הקרינו אותנו בעיראק", הוא כתב, "מדינה של שמאלנים עם סעיף נאמנות בתרבות בטוח".
"הצלילה" מספר על שלושה אחים הנפגשים בקיבוצם הסמוך לגבול בעת מלחמת לבנון השנייה כדי לקבור את אביהם. האב תרם איברים למדע, והלווייתו מתקיימת שנה אחרי מותו. האח הצעיר החייל עומד להיכנס ללבנון אך פוחד פחד מוות; אחיו הגדול המיליטנטי מנסה להעבירו סדרת אימונים ומבחני אומץ ברוח אביהם המת, למורת רוחו של האח השלישי, קצין צה"ל הלום קרב, המתמודד עם טראומת המלחמה שחווה.