שלושה שינויים מאפשרים את הצגת "עסקת המאה" כבר עכשיו
שינויים במציאות שחלו בחודשיים האחרונים בישראל, בארה"ב ואצל הפלסטינים הופכים את הגשתה הקרובה של תכנית ממשל טראמפ לשלום ישראלי-פלסטיני לריאלית יותר. אם אכן תוגש, היא תחייב את ישראל והפלסטינים לדילמות ששני הצדדים קיוו כי לא יגיעו אליהן.
ב-26 בספטמבר, בשולי העצרת הכללית של האו"ם, במסגרת מסיבת עיתונאים, ענה הנשיא דונלד טראמפ לשאלה שלא בהכרח נערך לה, ואמר כי בתוך שניים, שלושה או ארבעה חודשים יציג את תכנית הממשל לשלום ישראלי-פלסטיני. זו הייתה הפעם הראשונה שבה טראמפ התייחס לתכנית במונחים של זמן, אבל כיוון שהעולם כבר התרגל לכך שמנהיג העולם החופשי איננו מתכוון, בדרך כלל, למה שהוא אומר, אין עומדים עם סטופר ומונים את הימים עד ה-26 בינואר 2019, שבו ימלאו בדיוק ארבעה חודשים להודעתו המאולתרת. עם זאת, יכול בהחלט להיות שדווקא אותה אמירה שלו הייתה רצינית יותר מאמירות אחרות, בעיקר בשל שלושה שינויים שהתרחשו מאז ספטמבר האחרון [2018].
הראשון התרחש בישראל. לפני כחודשיים שררה ההערכה כי עם סיום פגרת הקיץ יביא ראש הממשלה בנימין נתניהו הצעה לקיים בחירות באביב 2019, חודשים מעטים לפני המועד הרשמי של הבחירות. פרשנים העריכו כי יש לו עניין בהקדמת הבחירות לפני שהקואליציה שלו תתפורר, וכי הוא עשוי להיאחז באחד הנושאים שבמחלוקת (כמו גיוס בחורי ישיבות, המעסיק ממשלות בישראל כבר למעלה מ-70 שנה), ולהכריז כי על רקע זה הוא מעדיף להקדים את הבחירות ולא להיכנע לחרדים. זהו נושא נוח במיוחד, משום שדעתו של רוב עצום בישראל אינה נוחה מכך שלצעירים החרדים יש פטור משלוש שנות השירות הצבאי, אשר להן מחויבים אחיהם שאינם חרדים.
בינתיים נפתח כנס החורף. החרדים נוטים לקבל את "חוק הגיוס" המוצע להם (גם אם יצביעו נגדו, מטעמים שלהם), ולא יעניקו לנתניהו עילה לפרק את הממשלה הנוחה להם כל כך בשל השילוב הימני-חרדי שלה. ייתכן שגם נתניהו עצמו חזר בו מרצונו להקדים את הבחירות. הסקרים מחייכים אליו, והיועץ המשפטי לממשלה איננו ממהר להאשימו בעבירות שוחד. כך שייתכן מאוד שהתיקים נגדו יבשילו רק בשנת 2020, כאשר כבר יהיה בראשית כהונתו החמישית, כפי שהוא מקווה.
השינוי השני התרחש בארה"ב. טראמפ, בלשונו האורווליאנית, מציג כל הפסד כניצחון, אבל הוא הפסיד את הרוב הרפובליקני בבית הנבחרים, וזה ממש לא משנה שגם נשיאים אחרים הפסידו את הבית שנתיים לאחר בחירתם, ואפילו את בית הנבחרים והסנאט גם יחד. יהיה לו עכשיו קושי רב להעביר חוקים בנושאי פנים, ובאופן טבעי הוא ימצא את עצמו עוסק, יותר ויותר, בנושאי חוץ, גם אם הבנתו בתחום הזה מוגבלת מאוד, וגם אם התלהבותו לעסוק בהם מוגבלת עוד יותר. טראמפ זקוק לניצחונות כדי להוכיח את יכולתו בשנתיים הקרובות, לקראת הבחירות לנשיאות ב-2020, והוא חש שהוא והצוות שלו בהנהגת חתנו ג'ארד קושנר מסוגלים לעשות את מה שקודמיהם ניסו ונכשלו בו – פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
