האם ההתנצלות של אהוד ברק תציל אותו מאימת אחוז החסימה?

יותר מעשרים שנה אחרי שהתנצל בפני עדות המזרח על היחס שגילתה כלפיהם מפלגת העבודה בעשורים הראשונים לקיום המדינה [1997], חזר אהוד ברק למקצה נוסף בסדרת ההתנצלויות הפוליטיות שלו. הפעם (השבוע, בראיון לכאן רשת ב', 23 ביולי) הביע ברק את התנצלותו וקיבל אחריות על אירועי אוקטובר 2000, שבהם ירתה משטרת ישראל למוות ב-12 אזרחים ערבים (ובאדם פלסטיני שלא היה אזרח ישראל) במהלך המהומות שפרצו עם עלייתו של אריאל שרון להר הבית. האירועים הללו הם שהובילו לפתיחת האינתיפאדה השנייה.

גם הפעם, מדובר בהתנצלות ערב בחירות, שמטרתה סילוק חסמים וניסיון לקירוב לבבות בין ברק לציבורים החיוניים להבסת בנימין נתניהו. בפעם הקודמת, התנצל ברק בשמו ובשם מפלגת העבודה, שבראשה הוא עמד. הפעם, הוא מתנצל בשמו בלבד. הפעם, לא הוא זה שאמור להדיח את נתניהו. למשימה הזו יש מועמדים אחרים, רמטכ"לים לשעבר כמוהו. הפעם, כל מה שהוא מנסה לעשות זה לאפשר למפלגתו הטריה ("ישראל דמוקרטית") להתאחד עם מרצ על מנת לצלוח את אחוז החסימה ב-17 בספטמבר ולמנוע אובדן קריטי של מנדטים שעלול לאפשר לנתניהו לשרוד. " אני נושא באחריות לכל מה שהתרחש בתקופת כהונתי כראש ממשלה, בהם גם אירועי אוקטובר", אמר ברק השבוע, "אני לא מסיר את עצמי מאחריות, אסור היה שדברים כאלה יקרו".

55 ימים לפני הבחירות, המוגדרות (שוב) כגורליות ביותר לעתיד ישראל, כשבוע ימים לפני סגירת הרשימות (ב-1 באוגוסט), עוברת המפה הפוליטית הישראלית אבולוציה מואצת. בימין ובשמאל מתנהל מרוץ נואש נגד השעון במטרה לאחד כמה שיותר מפלגות קטנות מימין לליכוד ומשמאל לכחול לבן במטרה למנוע את מה שקרה לימין בבחירות האחרונות: הישארותן של מפלגות כאלה מחוץ לכנסת ואובדן קריטי של קולות. הפעם, יודעים בימין ובשמאל, שאירוע דומה בבחירות הקרובות משול לאסון המוני. מי שישאיר שלד של מפלגה אחת מתחת לאחוז החסימה, יאבד, קרוב לוודאי, את סיכויי הניצחון שלו. הפעם, יודעים בימין ובשמאל, לא יהיה מקצה שיפורים. ישראל לא תלך לבחירות בפעם השלישית ברציפות. אם נתניהו לא יביא 61 מנדטים בלי ליברמן, הוא גמר את הקריירה. אם כחול לבן לא תצליח להתייצב בעמדת אלטרנטיבה למפלגת השלטון עם אפשרות ממשית להרכיב ממשלה, גם גנץ יתקרב לסיום תפקידו ההיסטורי.

שלושה שחקני מפתח על המגרש: עמיר פרץ, איילת שקד ואהוד ברק, לא בסדר הזה. פרץ ערק מהחזית ברגע האמת והודיע שאין לו עניין באיחוד עם ברק או מרצ. פרץ התאחד עם אורלי לוי-אבקסיס, שנכשלה בניסיונה להיכנס לכנסת בבחירות באפריל. הוא פוזל ימינה והולך בכל הכוח על קולות ליכודיים ופריפריה. הוא אופטימי, אבל האופטימיות הזו יכולה להביא למחיקתה של מפלגת העבודה מהמפה הפוליטית. כך או אחרת, פרץ התייצב מימין לכחול לבן ונטש את מיקומה ההיסטורי של העבודה משמאל.