נצחון פרץ בעבודה מסכל את תוכנית ההשתלטות של ברק על השמאל
ניצחונו של ח"כ פרץ הוא קודם כל בחירה של חברי העבודה במי שהבטיח לשקם את המפלגה ולא במי שתכנן להתחבר עם מי שכמעט חיסל אותה בעבר. גם נתניהו נשם לרווחה – הוא לא רצה לראות את ברק חוזר לזירה בראשות גוש שמאל גדול.
בחירתו של ח"כ עמיר פרץ ליו"ר מפלגת העבודה [2 ביולי] היא מכה קשה לתוכניתו של ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, שקיווה לעמוד בראש גוש שמאל. ברק חזר בשבוע שעבר [26 ביוני] לפוליטיקה בסערה, הקים מפלגה חדשה ופעל מאחורי הקלעים למען בחירתו של ח"כ איציק שמולי ליו"ר העבודה. ההערכה היא כי תרחיש כזה היה מוביל לחיבור מיידי של מפלגת העבודה עם מפלגת ברק החדשה.
למעשה ברק זיהה הזדמנות לחזור כמתמודד על ראשות הממשלה. אמנם זה נשמע חסר היתכנות פוליטית, אבל ברק ידוע בתוכניותיו הפתלתלות והמורכבות. ברק האמין שיצליח להשתלט על מפלגת העבודה באמצעות שמולי ולהתחבר אל מרצ. באופן הזה הוא היה מייצר גוש שמאל והופך לאלטרנטיבה לבנימין נתניהו. הנחת העבודה הזו התבססה על חולשתו של יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ כאופוזיציה אפקטיבית לנתניהו.
עד כמה ברק היה מושקע במיזם הזה מעידות שורת פעולות שנקט בימים האחרונים. הוא פעל כדי לצרף אליו דמויות ממפלגת העבודה, והצליח לגייס את יאיא פינק מצעירי העבודה ואת נועה רוטמן, נכדתו של ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין. ברק דיבר אל לב השמאל, התרפק על מורשת רבין והבטיח שלא יחבור לנתניהו בשום מצב. בכל הימים האלה הוא נפגש ושוחח עם שמולי וגם עם ח"כ סתיו שפיר, המתמודדים הצעירים מול פרץ.
בעיצומו של יום הפריימריז הודיע ברק על כינוס מסיבת עיתונאים בתל אביב כדי לייצר רלוונטיות לעצמו. תחילה הוזמנה התקשורת אל בית העיתונאים בתל אביב, שם במקרה מוקמה אחת הקלפיות הגדולות של מפלגת העבודה. אנשי פרץ זעמו, הם ראו בכך אקט בוטה של בחישה פנימית במפלגת העבודה והעבירו אליו מסר חריף ומאיים. ברק הבין שהגזים והעביר את מסיבת העיתונאים אל בית מלון בעיר.
