רצח החייל דביר שורק מעפרה [7 באוגוסט] בוצע בכל הנראה על ידי חוליית מחבלים. תחילה סברו במערכת הביטחון כי חברי החולייה ניסו לחטוף את שורק ז"ל, אך חקירת כוחות הביטחון הביאה אותם למסקנה שהוא הלך ברגל מרחק של כ-200 מטרים, מתחנת האוטובוס בכניסה הדרומית להתנחלות אפרת בגוש עציון לכיוון שער הישיבה שבה למד הסמוכה למגדל עוז. במסלול הזה הוא נדקר למוות על ידי מפגע אחד או יותר שיצאו מרכב שעקב אחריו.

במערכת הביטחון מעריכים כי הפיגוע הזה הוא אינו "יוזמה מקומית" או "טרור עממי" – מונח שאימץ צה"ל ביחס למפגעים שאינם משויכים לארגון טרור. הנחת העבודה היא כי תשתית טרור של אחד הארגונים, חמאס או הג'יהאד האסלאמי, הפועלים באזור חברון, היא שאחראית לפיגוע. אגב, שני הארגונים הללו לא קיבלו אחריות לפיגוע, אבל הללו את מבצעיו. "הפיגוע בעציון הוא התגובה העוצמתית ביותר לשיח על הניסיון לספח את הגדה הכבושה...ומוכיח כי ישראל נכשלה בתיאום הביטחוני עם הרשות", אמר דובר חמאס חאזם קאסם. בהמשך הפציר חמאס בתושבי האזור להגן על מבצעי הרצח ולהסתירם בבתיהם כדי שישראל לא תצליח ללכוד אותם.

בגוש עציון בוצעו בשנים האחרונות לא מעט פיגועים. ב-2005 נרצחו בפיגוע ירי שלושה אזרחים שהמתינו בטרמפיאדה בצומת הגוש; בגל הטרור שפרץ בספטמבר 2015 ונמשך כשנה בוצעו באזור כמה פיגועי דריסה ופיגועי דקירה שבהם נהרגו ישראלים; בזיכרון הישראלי טבועה עמוק חטיפתם בגוש עציון ורציחתם של שלושת הנערים גיל-עד שער, יעקב נפתלי פרנקל ואיל יפרח [2014], שכן הפיגוע הזה הוביל בשרשרת אירועים – לרבות פיגוע הטרור היהודי של רצח ושריפת גופתו של הנער מוחמד ח'דיר משועפט – למבצע "צוק איתן" בעזה. אירועי הקיץ השחור ההוא נלמדו היטב במערכת הביטחון, והמסקנה מהם הייתה שאירוע ביטחוני אחד עלול להוביל לאירועים ביטחוניים חמורים נוספים עד לאובדן שליטה.

לתגובת צה"ל באותם ימים הייתה השפעה מכרעת על פרוץ המערכה בעזה. כשנודע על חטיפת הנערים פתח צה"ל במבצע רחב היקף שכונה "שובו אחים" אשר במהלכו נעצרו מאות פלסטינים, בהם 50 ממשוחררי עסקת שליט. חמאס הגיב בירי רקטות אל שטח ישראל והתוצאה ידועה: צה"ל יצא למבצע בעזה שנמשך 50 יום, הארוך ביותר בתולדות ישראל. בצוק איתן נהרגו 63 חיילים, חמישה אזרחים ישראלים ועובד זר מתאילנד. למעלה מ-2,000 נפצעו. בצד הפלסטיני נהרגו למעלה מ-2,000 חמושים ואזרחים וכ-11,000 נפצעו.