בנט, שקד ובן גביר – המפתח של נתניהו לניצחון בבחירות השלישיות

לפני כחודש, לקראת תום מועד המנדט שניתן ליו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ להקים ממשלה [ב-20 בנובמבר], נראה היה שממשלת האחדות קרובה מתמיד. נציגי גנץ ובנימין נתניהו הכינו הסכם כמעט שלם, עם פרישה של נתניהו לנבצרות בתוך כמה חודשים, מנגנונים לקבלת החלטות באופן שוויוני, חלוקת תיקים (ביטחון וחוץ לכחול לבן) והיו הסכמות נוספות. לא הכל היה סגור, אבל הרושם היה שגם המחלוקות שנותרו הן בנות פתרון. אבל אז אירעה תפנית. היא הגיעה בעיקר מכיוונו של נתניהו. פתאום הוא הציב תנאים חדשים לאחדות ונסוג מהסכמות קודמות. לפי אחד המעורבים במגעים הללו, הצוות של הליכוד היה מבולבל, אבל אחרי כמה ימים נתניהו הציג בפני בכירים בליכוד סקרים פנימיים חדשים שמהם עלה כי בבחירות שלישיות יש לגוש הימין סיכוי טוב להגיע ל-61 מנדטים בלי אביגדור ליברמן.

בבחירות 2019 מועד א', שנערכו בחודש אפריל, רק 1,453 קולות חסרו כדי למנוע את הכאוס הפוליטי הנוכחי. מדובר במספר הקולות שהיה חסר למפלגת הימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד כדי לעבור את אחוז החסימה. בלעדיה היו לנתניהו וגוש הימין-חרדים רק 60 מנדטים. אם הימין החדש הייתה נכנסת לכנסת, נתניהו יכול היה לשוב ולהקים ממשלת ימין, המשך לממשלתו היוצאת.

לקראת הבחירות בספטמבר, שקד ובנט חברו לרשימה ימנית אחת עם שתי מפלגות הציונות הדתית, הבית היהודי והאיחוד הלאומי. זה לא עזר למחנה הימין-חרדים, שירד ל-55 מנדטים. כעת נתניהו חוזר, בהשראת הסקרים שלו, למערך של בחירות אפריל – כלומר שתי מפלגות ימין דתי ומסורתי לצד הליכוד והמפלגות החרדיות, מתוך הערכה כי הפעם שתיהן יעברו את אחוז החסימה ויאפשרו לנתניהו להקים ממשלה.

הסקרים האחרונים שפורסמו בתקשורת מראים כי הימין החדש עשויה לזכות בחמישה-שישה מנדטים. קמפיין מרוסן יותר של הליכוד, שבמערכות בחירות קודמות פנה גם לקהל המצביעים המפלגות האחיות מימין, יוכל בהחלט לסייע לבנט ושקד לעמוד במטרה.