"השר לענייני פייסבוק" היה הכינוי המועדף בקרב שרים בממשלה הקודמת כשביקשו ללעוג ליאיר לפיד, לאחר שעזב בינואר 2012 את כורסת מגיש "אולפן שישי" בערוץ 2, וקפץ למים הפוליטיים. באותו זמן לא היה ברור אם הבחירות יוקדמו. פוליטיקאים מיומנים ופרשנים פוליטיים טענו כי אם הבחירות יתקיימו במועדן ב-2013, כפי שאכן קרה, התמיכה בלפיד תישחק בהדרגה עד שתיעלם.
העניין הרב בלפיד נבע מכך שהיה דמות מוכרת כמעט בכל בית בישראל. הוא הגיש תוכנית נצפית בערוץ טלוויזיה מרכזי וכתב טור פופולרי בעיתון גדול. אולם לצד הסקרנות מועמדותו עוררה גם ספקות רבים באשר ליכולותיו לשרוד במערכת הפוליטית ללא ניסיון.
אבל המתמודד הטרי ידע בדיוק לאן הוא חותר. שלושה חודשים לאחר מכן הוא הקים את מפלגת יש עתיד וגייס אלפי מתנדבים באמצעות הפייסבוק. לפיד עצמו בילה מדי יום לא מעט זמן בתחזוקת עמוד הפייסבוק שלו, וקיים תקשורת ישירה עם הגולשים. לפיד היה מהראשונים בישראל שזיהו את הפוטנציאל העצום הגלום ברשת בכל הנוגע לבניית כוח פוליטי. בזמן שרוב הח"כים והשרים לא הבינו מה הוא מוצא בפייסבוק, והניחו שמדובר במרחב וירטואלי, ילדותי וחסר חשיבות, הוא עשה להם בית ספר. לחלקם אמנם היו דפי פייסבוק שהדוברים שלהם פתחו, אבל הם עצמם לא הבינו איך ולמה להפעיל אותם, והשימוש בהם היה מינימלי וסתמי.
עד שנפל לפוליטיקאים הוותיקים האסימון, לפיד כבר דהר קדימה. הוא הצליח לעורר עניין רב בקרב אותם ההמונים שיצאו לרחובות בקיץ 2011. הם ראו בו סוג של מנהיג חדש ומבטיח שמדבר בשפה שלהם ושאפשר להפנות אליו את אותה ציפייה לשינוי שהניעה את המחאה. הוא דיבר איתם מדי יום במפגשי פייסבוק, וכך פענח את נקודות הכאב העיקריות של מעמד הביניים הצעיר: שוויון בנטל, דיור ויוקר המחייה. הוא הבין שהאנשים האלה אינם מרוצים מהשיטה הכלכלית הנוכחית ומחפשים משהו חדש. הוא ראה שהם התעניינו פחות בתהליך המדיני, והרבה יותר בעתידם הכלכלי. זה היה מידע בעל ערך, שעל בסיסו לפיד בנה את קמפיין "איפה הכסף?" שלו. הוא ניסח מסרים ומטרות, והחל להסתובב ברחבי הארץ.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
