מי שהקשיב לדובר צה"ל, תת אלוף מוטי אלמוז, במסיבת העיתונאים המאולתרת שלו ביום רביעי בערב [28 בינואר] סמוך למטה פיקוד הצפון, יכול היה לשמוע את הביטויים "שיקול דעת" או "אחריות" פעמים רבות לאורך הטקסט. אלמוז, קצין מנוסה ושקול, לא השתמש במילים האלה במקרה. נדמה לי שבתת ההכרה שלו ושל בכירי המטכ"ל בצה"ל, אפשר היה לשמוע תפילה חרישית לכך שכל מקבלי ההחלטות, משני צדי הגבול, ישתמשו כמה שיותר בתכונות הללו (שיקול דעת ואחריות). אני אומר את הדברים האלה על דעת עצמי בלבד, אבל להערכתי בצמרת צה"ל היו כאלה שהיו מודאגים ביום רביעי בערב משיקול הדעת והאחריות בעיקר בצד שלהם, הצד הישראלי.
ביום חמישי בבוקר [29 בינואר], בשעה שהדברים האלה נכתבים, עושה רושם ששיקול הדעת והאחריות ניצחו. מדובר בניצחון זמני. הסבב הזה במלחמה האזורית בין ישראל לאיראן ושלוחותיה (חיזבאללה וסוריה, בסדר הזה) הסתיים בתיקו טקטי וניצחון אסטרטגי ישראלי בולט.
התיקו הטקטי נובע מהעובדה שישראל, כך לפי פרסומים זרים, השמידה שני כלי רכב של חיזבאללה וסוריה [18 בינואר], ובתגובה השמיד חיזבאללה שני כלי רכב של צה"ל. הניצחון האסטרטגי מוכרז כי חיזבאללה הרג קצין וחייל מחטיבת "גבעתי". פגיעה כואבת, בעיקר בחברה הישראלית הרגישה לחיי חייליה יותר מאשר לחיי אזרחים. אבל ישראל, לעומת זאת, על פי הפרסומים הזרים, חיסלה את כל הצמרת של שלוחת טרור שהלכה ונבנתה על הגדר ברמת הגולן, כולל בנו של עימאד מורניה, הגיבור המיתולוגי של חיזבאללה (שחוסל בדמשק בפעולה המיוחסת לישראל לפני שבע שנים בדיוק, בשנת 2008). הנזק למאמץ האיראני-חיזבאללאי להקים חזית נוספת, סטרילית ונטולת סיכונים משמעותיים מול ישראל ברמת הגולן, הוא משמעותי וכבד. ייקח להם זמן לבנות את האופרציה הזו מחדש, תוך ידיעה שישראל עוקבת בדריכות אחר המתרחש ולא תהסס לפעול בכוח כשתגיע למסקנה שהתשתית הנבנית מולה מתקרבת לנקודת סיכון משמעותית.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון קיבלו ביום רביעי בלילה החלטה קשה. בשלב הזה מתערבבים כל השיקולים, ביטחוניים ופוליטיים, לתוך מערבולת אחת.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
