"עכשיו התחילו להבין מהי החשיבות של קריקטורות, שהן חזקות יותר מטור דעה, שאיור טוב ונכון יכול לבטא הרבה יותר ממילים. הוויזואליה נחקקת ולשם אנחנו מכוונים. יש פיקים כאלה, עצובים אמנם, שבזכותם מבינים את העוצמה של האיור", כך אומר קריקטוריסט הרשת אור רייכרט, שבעבר צייר קריקטורות לעיתונים גדולים והיום מפעיל דף פייסבוק פופולרי.
הפצת גיליונו הראשון של "שארלי הבדו" לאחר הטבח במערכת העיתון לוותה בישראל בשערורייה קטנה [25 בינואר], כשרשת הספרים "סטימצקי" ביקשה לקיים אירוע מכירה של כמה מאות גיליונות. הדבר גרר מחאה נמרצת מצד גורמים מוסלמים בישראל, ובתגובה קרא לפעיליו שר החוץ ויו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, לרכוש "אלפי עותקים" ולחלקם חינם, כאקט של תמיכה בחופש הביטוי. בסופו של דבר הרשת ביטלה את האירוע, ומכרה את הגיליון דרך האינטרנט בלבד. הגיליונות המעטים אזלו תוך דקות.
לקריקטורה הישראלית יש מסורת ותיקה, אך בישראל הגבולות של הקריקטוריסטים הם מלכתחילה צרים יותר משל הצרפתים. חוק העונשין הישראלי אוסר על פגיעה ברגשי דת ומוסר. אף שיש דרכים לעקוף את האיסורים האלה קשה להאמין שקריקטוריסט בכיר בישראל ירצה לפגוע באופן ישיר במוחמד ושיהיה מו"ל ישראלי שיסכים לפרסם את זה.
כאן טמונה אולי המגבלה המקשה על הקריקטוריסטים הישראלים: הרצון להעביר ביקורת באופן מתוחכם ומרומז, אל ציבור שצורך חדשות מלאות עוצמה בכל דקה. הטרגדיה ב"שארלי הבדו" משכה לפתע את תשומת הלב בישראל אל הקריקטוריסטים המקומיים, הרבה יותר מבימים רגילים.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
