יחסי ישראל-טורקיה ממשיכים להיות מתוחים כאילו לא הייתה התנצלות. לשגרירות ישראל באנקרה נשלחה בתחילת השנה [2015] ממונָה חדשה [אמירה אורון], ובאופק אין כל סימן לנורמליזציה ביחסים המדיניים ולחילופי שגרירים. נהפוך הוא. שר החוץ של טורקיה מבלוט צ׳וושאולו ביטל את השתתפותו בוועידת הביטחון במינכן בחודש שעבר [פברואר 2015] אחרי ש״התברר לו״ שבפאנל המזרח התיכון ישתתף גם נציג ישראלי. זהו מהלך חסר תקדים מאז תחילת הנתק בין המדינות, כשראש ממשלת טורקיה (אז) טאיפ ארדואן התפרץ על נשיא מדינת ישראל (אז) שמעון פרס [2009].
כשקרא ארדואן לשגריר הטורקי לחזור הביתה, הייתה שגרירות טורקיה בתל אביב היחידה במזרח התיכון שלא אוישה בשגריר. אבל מאז נקראו הביתה השגרירים גם מסוריה, ממצרים, מלוב ומתימן. מעבר לכך שהשגריר מתל אביב היה הראשון שנקרא הביתה, יוצא דופן היה גם המאמץ שהשקיעה ארצות הברית בניסיונות לשקם את הקשרים בין שתי בעלות הברית החשובות לה באזור. מאמץ ששיאו היה בשיחת הטלפון שבה התנצל ראש ממשלת ישראל בפני ראש ממשלת טורקיה, בנוכחות נשיא ארצות הברית.
כמה תכתובות שנחשפו לאחרונה בהדלפות של ״הצבא הסורי האלקטרוני״, שפרץ למערכות מחשב ממשלתיות בטורקיה, מאפשרות הצצה מעניינת ונדירה למאמצים הרבים שהשקיעה ארצות הברית כדי לפייס בין ירושלים לאנקרה.
בספטמבר 2011, כשנכשלו המאמצים להביא להתנצלות ישראלית ותשלום פיצויים על הרג הפעילים הטורקים על סיפון המרמרה במסגרת ועדת פאלמר שמינה מזכ״ל האו״ם, הפעילה טורקיה נגד ישראל ״תוכנית ענישה״ בת שלושה סעיפים: הורדת דרג הקשרים הדיפלומטיים, צעדים משפטיים נגד חיילי צה״ל ומפקדיו ופגיעה בפעילות ישראל במוסדות בינלאומיים.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
