חשיבותה של חאלב
הדיון בשאלה אילו ארגוני אופוזיציה ואילו כוחות יזכו לייצוג בשיחות השלום עשוי להידחק הצדה בעקבות המגמה האמיתית שמתפשטת כעת בסוריה - התקדמותו של הצבא הסורי, בתמיכתן של רוסיה ושל איראן, וכיבושם מחדש של שטחים נרחבים מידי המדינה האיסלאמית (דאעש), ג'בהת אל-נוסרה ושאר ארגונים חמושים. השאלה מי מנצח בשדה הקרב משמעותית יותר מהעיסוק בשאלה מי מתיישב על הכיסאות הפנויים בווינה או בז'נבה, אף שאין בכך כדי לזלזל בתרומה החיובית והמשמעותית שיכולה וצריכה להעניק קבוצת התמיכה הבינלאומית בסוריה (ISSG) לקראת חילופי השלטון במדינה. אבל הפתרון לבעיה הסורית יימצא כנראה דווקא בחאלב, ולא בישיבות של ISSG בערי אירופה, למרות הכוונות הטובות של הקבוצה.
בטור הזה כתבנו כבר בנובמבר שהקרב על חאלב עשוי לקבוע את גורלה של סוריה. כדאי לשוב ולהרהר בחשיבותה של חאלב הן לסוריה והן לאזור כולו. חאלב, העיר הגדולה בסוריה ולבה המסחרי הפועם, נודעה בתושביה המשכילים ובחיי התרבות שלה ואף זכתה לכינוי "עיר האורות". תושבי העיר לא ידעו מורשת אמיתית של דיכוי, מעבר ליסורים ולקשיים של ניהול עסקים מול משפחת אסד, על שלל סוכניה ומיזמיה. חאלב איננה חומס, וגם לא דרעא, שידעו היסטוריה ארוכה של תסיסה ומצוקה. בני משפחת אסד דאגו לכך בכוונה תחילה.
משום כך, מייצגת חאלב יותר מכל את ההבטחה הכוזבת של ארגוני הטרור והקבוצות החמושות, שלא הציעו לה דבר מעבר לפשיעה ולחוקי האיסלאם. כלומר, האופוזיציה מכרה לחאלב הסונית ברובה צרור של הבטחות עדתיות, אשר המיט אסון על תושבי העיר. השימוש של המשטר הסורי בחביות נפץ והמצור הבלתי-פוסק על העיר הפכו את החיים בה לבלתי-נסבלים.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
