סגן הרמטכ"ל, האלוף יאיר גולן, דיבר על תופעות בחברה הישראלית שמזכירות את התקופה השחורה שלפני שנות ה-30 באירופה. הוא עשה זאת בערב יום השואה (4 במאי), בראשיתם של ימים מיוחדים ועתירי רגשות – אלה שבין יום השואה ליום הזיכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות. כמעט באותה השעה, ראש ממשלת ישראל שב לנופף בתופעות אנטישמיות בעולם ובמזרח התיכון - תופעות שמזכירות לו את התקופה השחורה שלפני שנות ה-30.
החברה הישראלית איננה יצור אמורפי; ראש הממשלה הוא האיש שנושא באחריות העליונה למצבה. הוא עצמו עושה דמוניזציה לאזרחים בני מיעוטים. הוא זה שהפקיד את חינוכם של ילדי ישראל בידי מפלגה שמאמינה כי הפסוק "אתה בחרתנו" מהווה הכשר לשלילת כבודם וזכויות יסוד של מיליוני בני אדם. לכן, ניתן לפרש את דבריו של גולן כחץ ישיר לעברו של נתניהו. אין פלא אם כך שבתחילת השבוע טען בנימין נתניהו שדבריו של גולן "מופרכים".
עם זאת, היקשים היסטוריים אינם עניין לגנרלים והם גם לא שטח השיפוט של פוליטיקאים. כדי לברר האם אמנם ישראל 2016 מזכירה את שנות ה-30 באירופה, או שמא האסוציאציה מופרכת, ביקש אל-מוניטור את עזרתו של הפרופסור זאב שטרנהל, שעמד בראש החוג למדעי המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים. קשה למצוא אדם מוסמך ממנו לשפוט בוויכוח הסוער שפתח האלוף גולן.
פאשיזם הוא הסוגיה המרכזית בביוגרפיה האישית והמקצועית של שטרנהל. משפחתו נרצחה בידי הנאצים והוא חי במסתור, עד שהועבר לצרפת ברכבת ילדים שארגן הצלב האדום. בגיל 16, בשנת 1951, הוא עלה בגפו לישראל. שטרנהל שירת כקצין בכל המלחמות, ממבצע סיני ועד מלחמת לבנון הראשונה. ב-2008 הוא נפצע ממטען חבלה שאיש ימין קיצוני הטמין בפתח ביתו.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
