במשרד בירושלים יושב אורי טאוב ו״מטפל בחצי אנושות״, כפי שהוא מגדיר זאת בשיחה עם אל-מוניטור. טאוב הוא מנהל דסק אסיה והמדינות הבלתי מיוצגות (מדינות שאין בהן נציגות ישראלית) במשרד התיירות, מה שאומר שבתחום האחריות שלו נופלת משימת שיווקה של ישראל כיעד תיירותי למדינות כמו הודו (1.25 מיליארד לקוחות פוטנציאליים) או סין (1.36 מיליארד לקוחות פוטנציאליים).
סין נחשבת לגביע הקדוש של התיירות הבינלאומית, ולא רק בישראל. מעמד הביניים בה צומח ומתחזק כלכלית, ומאמץ הרגלי תיירות מערביים. ״מכמה מיליונים בודדים, מספר התיירים הסינים בעולם עלה לכ-120 מיליון ב-2015״, אומר טאוב. ישראל, כמובן, רוצה נתח מהמספר הזה ומנסה מזה שנים להגדילו. אגב, שר התיירות הנוכחי יריב לוין טען ב-2015 כי "לא נעשה כמעט כלום״ בנושא [בשנים לפני מינויו לשר].
כך או אחרת, בכל הנוגע לסין טאוב כבר לא לבד. אחרי מאמצים רבים שוגר בתחילת השנה [2016] נספח תיירות דיפלומטי ראשון לסין. ״נדרשת שם נוכחות של דמות מקצועית, אדם שיש לו מעמד והוא מפגין כבוד. זה עוד לא בהיקף שיש בצפון אמריקה, אבל זו התחלה״, אומר טאוב. לדבריו, מינוי הנספח הוא חלק מהמאמצים הרבים שמשקיעה ישראל בשוק הסיני, בנוסף לעידוד מדריכי טיולים ללמוד סינית, עידוד בתי מלון להציע ארוחת בוקר סינית, הצבת שילוט בשפה הסינית באתרים מרכזיים וכן הסרת חסמים לתיירות הסינית בישראל כמו הענקת ויזה לעשר שנים במקום לחודשים ספורים והשקת קו טיסות ישירות מבייג׳ינג לתל אביב של החברה הסינית "היינאן איירליינס"; טאוב סבור כי מתן ויזה אוטומטי "ישפר את המצב".
לפי טאוב, אחרי הפנמת נזקי "צוק איתן" תקציב השיווק הכללי של משרד התיירות גדל ביותר ממאה מיליון שקלים והגיע ל-300 מיליון שקלים. 15 מיליון שקלים מתוכם מיועדים לתיירות מסין, אחרי שבשנים קודמות התקציב לשוק הסיני עמד על 2-1 מיליון שקלים בלבד. ״התיירות הסינית מהווה כ-1.5% מהתיירות לישראל ומקבלת כ-5% מהתקציב״, מחשב טאוב.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
