בשבועות האחרונים [דצמבר 2016] עסקו כלי תקשורת בישראל בהרחבה בעימות בעיר ערד סביב בית כנסת מקומי. מצד אחד ניצבו תושבי ערד החרדים חסידי גור, ומהעבר השני עמדו תושבי ערד ותיקים, רובם חילונים, שטענו כי חסידי גור השתלטו בכוח על בית הכנסת. המאבק הזה גרר את המגזר החרדי, בעידוד חסידי גור, להפגנות ברחבי הארץ בעקבות טענתם כי בית הכנסת חולל, אך למעשה מדובר במאבק רחב יותר. כבר כמה שנים שהעיר ערד שרויה במתח פנימי בין חרדים לחילונים.

העיר ערד הוקמה בשנת 1962 והיא שוכנת על גבול מדבר יהודה והנגב, ממזרח לבאר שבע. במהלך השנים השתכנו בעיר עולים רבים מאתיופיה וממדינות חבר העמים. בתחילת שנות ה-80' החלה במקום התיישבות מאורגנת של חסידות גור וזאת בשל מחירי הדירות הזולים בעיר. כיום שיעורם באוכלוסייה המקומית מגיע לכ-20 אחוז (מתוך כ-25 אלף תושבים).

"בהתחלה הנוכחות שלהם כאן הייתה מאוד חיובית", מספר לאל-מוניטור עו"ד אורי ארביב (32), תושב ערד. "אבל בשנים האחרונות אנחנו עדים לניסיונות השתלטות על העיר. אין לנו בעיה עם חרדים. יש לנו יחסים מצוינים עם קהילת חב"ד ועם הציבור הדתי לאומי. הבעיה היא שיש ניסיון מצד חסידות גור לשנות את צביונה של העיר, כשבנוסף הם מייצרים כאן מעין אוטונומיה פנימית".