לרגל יום העצמאות ה-69 של ישראל, שחל ביום שלישי שעבר (2 במאי), קיבלה ממשלת נתניהו מתנה יקרת ערך מאחד הארגונים הבינלאומיים החשובים בעולם. הוועד המנהל של ארגון החינוך, התרבות והמדע של האו"ם, אונסק"ו, העביר עוד החלטה ביקורתית כלפי ישראל בנושא מזרח ירושלים, הגדה המערבית ועזה. מה צריך יותר ביום חגה של המדינה, ושבוע אחרי יום השואה, כדי להזכיר לעם היושב בציון שהעולם, עדיין, כולו נגדנו. בכדורעף קוראים למהלך כזה "הרמה להנחתה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו היה הראשון לזהות את הכדור שנזרק לעברו. העובדה שיותר מדינות התנגדו להחלטה הזאת לעומת ההחלטה מלפני שנה המטילה ספק בקשר של היהדות לכותל (10 מדינות לעומת שש בלבד בהצעה הקודמת באוקטובר 2016), לא השביתה את שמחת הקורבן הציניקן. "אנחנו כופרים באונסק"ו", הכריז נתניהו בלהט בטקס חידון התנ"ך העולמי לנוער בירושלים, שהתקיים כמה שעות לפני ההצבעה. בפתח ישיבת הממשלה למחרת שב נתניהו להשתלח באונסק"ו, כינה את ההחלטה "הזויה" וציין לשבח את "האחדות לרוחב של כמעט כל המפלגות בדחיית ההחלטה האבסורדית הזאת".
ואמנם, אונסק"ו מצליח לאחד נגדו את הזרם המרכזי, וכמובן הימני, של ציבור הישראלי ונבחריו. החלטתו של נתניהו להעניש את אונסק"ו בקיצוץ של מיליון דולר מהכספים שמעבירה ישראל לאו"ם - מהלך שעלול להביא לשלילת זכות ההצבעה של ישראל בחלק ממוסדות האו"ם - חלפה מעל ראשיהם של חברי הכנסת. ראש הממשלה לא נדרש להסביר מדוע החליט לנזוף דווקא בשגריר שבדיה בישראל, וקיפח את שגרירי רוסיה, סין וברזיל, שגם נציגיהן באונסק"ו הצביעו בעד ההחלטה.
פרופסור יובל שני מהפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, מסביר את הגישה העוינת של הישראלים כלפי אונסק"ו בעיסוק החריג שלו בישראל. בשיחה שקיים השבוע עם אל-מוניטור אמר שני כי בשנים האחרונות העיסוק הזה מתאפיין ברמה גבוהה של פוליטיזציה, שבאה לידי ביטוי בהצבעה לפי גושים פוליטיים. "הגם שיש לעתים החלטות של הוועד הפועל של אונסק"ו בקשר למצבי סכסוך אחרים״, כמו הפגיעה באתרי מורשת בתדמור שבסוריה, שני מציין כי "העיסוק בישראל הוא יוצא דופן בהיקפו ובתדירותו".
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
