הפיכתו של ארי הרו לעד מדינה נגד בנימין נתניהו, מהווה אבן דרך אסטרטגית בכל הקשור לחקירות ראש הממשלה. אם עד כה אי אפשר היה להעריך איך יסתיימו החקירות, הרי שכרגע ההימור המושכל הוא שנגד נתניהו יוגש כתב אישום אחד לפחות. רשויות האכיפה בישראל אינן עורכות הסדרי טיעון נדיבים עם מי שאמורים היו לרצות שנות מאסר בפועל (כמו הרו), אלא למען מטרה אחת: הפללת הממונה על אותו עד מדינה.
כזכור, ראש הממשלה הקודם, אהוד אולמרט, עזב את תפקידו על רקע חקירות מהסוג שמתנהל כעת נגד נתניהו. על פניו, נראה כי האישומים בהם נחשד כעת נתניהו חמורים מהאישומים בהם נחשד אולמרט, ערב עזיבתו את התפקיד. האם כל האמור לעיל מסמן את סוף עידן נתניהו? סביר להניח, אם כי לוח הזמנים עדיין שרוי בערפל ובישראל שום דבר לא נגמר עד שהוא נגמר. ואנחנו נמצאים, פחות או יותר, בהתחלה.
החוק היבש בישראל אינו קובע שראש ממשלה הנאשם בפלילים צריך להתפטר. להיפך. על פי החוק, הוא יכול להמשיך לכהן בתפקידו עד אחרי שיורשע, ועד שפסק הדין בעניינו יהיה חלוט, בהנחה שמדובר בהרשעה עם קלון. כלומר, נתניהו יכול לטעון שהוא רוצה להמשיך כרגיל, גם במהלך החקירה (שבה אנו נמצאים עכשיו) וגם לאחר שיוגש כתב אישום ויתקיים המשפט. נתניהו אכן טוען את הטענה הזו וחסידיו בליכוד מביעים בה תמיכה. הסיכויים שזה אכן יקרה, נמוכים עד אפסיים.
אולמרט התפטר מתפקידו בעקבות מהלך פוליטי. בעקבות פרסומים על היקף החקירה נגדו, והעדות המוקדמת שנתן היהודי-אמריקאי משה טלנסקי נגדו, נוצרה אווירה ציבורית שחייבה את החלפתו. השותף הקואליציוני הבכיר שלו, אהוד ברק, שעמד אז בראש מפלגת העבודה, הציב בפניו אולטימטום: או שיתפטר, או שהעבודה תפרוש מהקואליציה והממשלה תיפול. אולמרט התפטר [ספטמבר 2008], ציפי לבני ניסתה להרכיב ממשלה ונכשלה, ישראל הלכה לבחירות ובנימין נתניהו נכנס ללשכת ראש הממשלה באפריל 2009.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
