קשה השבוע היה לפספס את הבעת התדהמה שהתחלפה בזעף על פניו של יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי, בישיבת סיעתו בכנסת [25 ביוני]. גבאי מצא את עצמו לכוד בתוך מארב שארגנה לו ח"כ ציפי לבני, כולל אולטימטום בשידור חי מול המצלמות: או שתמונה לתפקיד יו"ר האופוזיציה במקום ח"כ יצחק הרצוג או שהיא תפרק את השותפות עם מפלגת העבודה.
במילים שלה זה נשמע כמו מסר שהוכן בקפידה מראש ונורה בדיוק רב ובהפתעה אל יו"ר סיעתה: "ראשות האופוזיציה הכרחית בעיניי להמשך השותפות, והיא יכולה להיות הזדמנות נהדרת לחיזוק השותפות...".
גבאי, שעוד לא הספיק להתאושש מההפתעה שהכין לו הרצוג – עזיבתו לסוכנות היהודית, ספג בתוך פחות משבוע מהלומה שנייה, קשה יותר מהראשונה בה הוא רואה (אחרי שהפנים את העניין) את התועלת: יו"ר הסוכנות, המכונה גם ראש הממשלה של העם היהודי, הוא תפקיד ממלכתי נחשק מאוד. במקרה של הרצוג אמנם מדובר בניצחון אישי על המועמד מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר יובל שטייניץ מהליכוד, אבל זהו גם הישג למפלגת העבודה ולמחנה השמאל-מרכז שצועדים בשנים האחרונות מהפסד להפסד וסוף סוף זכו לרגע של נחת.
אבל הרגע הזה חלף כהרף עין. מיד לאחר שחבר המנהלים של הסוכנות אישר פה אחד את מינויו של הרצוג והוא הפך לרשמי, פרץ בגלוי המאבק על ירושת הרצוג – תפקיד יו"ר האופוזיציה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.