באפריל השנה יצא הדו"ח השנתי של מחלקת המדינה האמריקאית, ובפעם הראשונה נכתב בו "הגדה המערבית" במקום "השטחים הכבושים". שר הביטחון אביגדור ליברמן כתב מיד בטוויטר: "השקר של השטחים הכבושים מתחיל להיחשף" ובימין צהלו. הם היו מעדיפים שהאמריקאים, כמוהם, יכנו את הגדה המערבית של הירדן "יהודה ושומרון", אבל עדיין ראו בכך צעד בכיוון הנכון. בינתיים, השבוע באירופה ראינו כי עניינים מילוליים שכאלה יכולים לחולל משברים דיפלומטיים, חלקם ארוכים ומייגעים, אבל אינם יכולים למנוע תהליכים היסטוריים הכרחיים.

לאחר 27 שנות עצמאות הוכר שמה הרשמי של מקדוניה. השם שנבחר, בתנאי שהמדינה הצעירה תצלח את המשבר הפוליטי הפנימי סביב ההחלטה, הוא "הרפובליקה של צפון מקדוניה".

במשך כל השנים הללו מנעה ממנה יוון להצטרף לארגונים בינלאומיים חשובים כמו נאט"ו והאיחוד האירופי (בהן יוון חברה) משום שלא הסכימה לשם המקורי והמוכר "מקדוניה" - שמו של חבל ארץ בצפון יוון. משא ומתן על השם, בין הצדדים, נכשל בכל פעם מחדש. ביוון התקיימו הפגנות שביקשו למנוע את השימוש בשם "מקדוניה" במדינה שנוצרה עם התפרקות יוגוסלביה. עד לרגע האחרון נמשכו כיפופי הידיים, עד שהוסכמה הפשרה המובנת מאליה, שניתן היה להגיע אליה כבר לפני יותר מרבע מאה.