בדרך להסכם שלום: דם, יזע ודמעות
בקרוב האמריקאים יגלו: המקסימום שנתניהו יכול לתת רחוק מאוד מהמינימום שאבו מאזן יכול לקבל. הח"כ לשעבר יוסי ביילין כבר משווק הסדר קבע מדורג.
המו"מ בין ישראל לפלסטינים נולד לידת עכוז, אחרי הריון טראומטי ואין סוף מכשולים ותקלות לאורך הדרך. יש סימנים לא מעודדים, לפיהם הרך הנולד סובל ממומים גנטיים קשים. ברגע זה הוא שוכב בפגיה, מחובר למכשירי הנשמה, פרופסור ג'ון קרי ניצב ליד העריסה ומתפלל.
גם אם יחיה, החיים הצפויים למו"מ הזה יהיו קצרים, קשים ומתסכלים. הסיכויים שיגדל ויצמח למצוות ולמעשים טובים, כמו שאומרים אצל היהודים, אינם גבוהים. כולנו זקוקים לנס, או לראש יצירתי במיוחד.
הצדדים כל כך רחוקים אחד מהשני, עד כי קשה להגיע להסכמות בסיסיות ביניהם. כמו, למשל, זהותו של השליח האמריקאי החדש למזרח התיכון, זה שיצטרך להפשיל את השרוולים, לטבול את היד בבריכות הביוב ולנסות לתקן את הצנרת. שני השמות שהועלו בוושינגטון היו דניס רוס ומרטין אינדיק.
כעת מתווסף לרשימת המועמדים לתפקיד השליח האמריקאי גם השגריר לשעבר דן קרצר, שכיהן כשגריר ארה"ב בישראל. ההחלטה לא התקבלה עדיין, והכל אפשרי.
