מה נוכל ללמוד מחומס?
בהתחשב בקריסתן של שיחות ז'נבה וביכולת הישרדותו של הממשל הסורי, נראה שהסיכוי האחרון לפתרון הסכסוך הוא ליזום הפסקות אש מקומיות.
הסנטור הרפובליקאי ג'ון מקיין, נציג אריזונה, סיפר השבוע לג'וליאן פקה שהמשא ומתן ליציאתם של כוחות המורדים מהעיר העתיקה של חומס - הנצורה בידי כוחות הממשל הסורי - מהווה "ניצחון ענק" עבור נשיא סוריה בשאר אל-אסד.
אבל זו רק דרך אחת לראות את הדברים, כי ניתן לראות זאת גם באופנים אחרים כמו ניצחון לתושבי חומס, שזוכים סופסוף להקלה במצור האכזרי; ואפשר לראות בזה גם מודל אפשרי לדיפלומטיה ההדרגתית, המפרכת והמקומית הדרושה כדי להעניק הקלה לעם הסורי באזורי הקרבות, במיוחד לאחר קריסתן של שיחות ז'נבה.
בסוריה מתחולל עימות שעל פי הערכות גבה עד כה את חייהם של 150,000 בני אדם, והותיר 2.8 מיליון פליטים, 6.5 מיליון עקורים, 3.5 מיליון תושבים המתגוררים באזורים החסומים בפני סיוע, ו-240,000 איש תחת מצור.
אם נעקוב אחר החזית ההומניטארית, הרי שחלה ירידה מזערית במספרים הללו בחומס הודות למאמצי התיווך האינטנסיביים שהשקיעו גורמים באו"ם ובממשל הסורי, וכן מנהיגי אופוזיציה ודיפלומטים מרוסיה ומאיראן.
