האם טורקיה "מהלכת על חבל דק" סביב הפסקת האש בסוריה?
ההסכם בין ארה"ב לרוסיה בנושא הסורי עשוי להיות פריצת דרך במאמצי השלום; ארדואן מכנה את הברית בין ארה"ב לכורדים בסוריה "שקר גדול".
ההסכם בין ארה"ב לרוסיה עשוי להיות הסיכוי הטוב לפתרון בסוריה
לורה רוזן דיווחה השבוע מוושינגטון על דבריו של ג'וש ארנסט, דובר הבית הלבן, שלפיהם רוסיה "מהלכת על חבל דק" בעניין הפסקת האש בסוריה, שאושרה פה אחד במועצת הביטחון של האו"ם ב-26 בפברואר.
במקום להצביע מדוע עלול ההסכם להיכשל, וזו בהחלט אפשרות, נקודת המוצא שלנו היא שיש פוטנציאל לפריצת דרך הן בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם 2268 והן בהסכם בין ארה"ב לרוסיה להפסקת מעשי האיבה בסוריה. אין בכך כדי לומר שהפסקת אש והסכם שלום נמצאים ממש מעבר לפינה. זהו תהליך שברירי, ואיש אינו יודע מה יילד יום. אבל יש בכך כדי לומר שהאמצעי היחיד להגיע לשם הוא שיתוף פעולה בין וושינגטון למוסקבה, כך שההתפתחויות של השבוע האחרון הן בהחלט צעד ענק בכיוון הנכון.
ההסכם קורא לשיתוף במידע לגבי מטרות [צבאיות], וזה מעמיד את רוסיה למבחן בשאלת התקיפות של ארגונים סוריים חמושים המזוהים כבני בריתה של ארה"ב. התהליך גם הסב סופסוף את תשומת הלב אל התיאום בין ארגוני ג'יהאד שונים, כמו אחראר א-שאם וג'ייש אל-איסלאם שמשתפים פעולה עם ג'בהת אל-נוסרה, השלוחה של אל-קאעידה בסוריה. ג'בהת אל-נוסרה והמדינה האיסלאמית (דאעש) נמצאים מחוץ לגבולות הפסקת האש, ואולי כעת יידרשו לתת דין וחשבון גם ארגוני הג'יהאד העדתיים הללו, שזוכים לתמיכת מעצמות מן החוץ ומתוארים לא אחת בכינוי המטעה "מורדים". כבר לפני שנתיים ויותר הזהרנו בטור הזה מפני טשטוש הגבולות בין המורדים לבין ארגוני ג'יהאד וטרור הפועלים בסוריה, ואנו דוחים כל עמימות שמאפשרת לבנות בריתה של אל-קאעידה ולארגונים המזוהים עמה - כמו אחראר א-שאם וג'ייש אל-איסלאם - לקחת חלק בעיצוב עתידה של סוריה.
