הסכם קבע בין הישראלים לפלסטינים לא יושג ללא הכרעות היסטוריות של שני הצדדים. במאמרו באל-מוניטור נביל קסיס מבהיר לנו באדיבות ובכנות כי הפלסטינים רחוקים מרחק רב מקבלת ההכרעה ההיסטורית המרכזית שתאפשר הסדר קבע בין העמים.
המחלוקות בין הפלסטינים לישראלים רבות ומובנות, בפרט לאור השינויים במציאות בעשור האחרון; מחלוקות על הסדרי ביטחון וגבולות מקבלות משמעות אחרת לאור השתלטות החמאס על הטריטוריה הפלסטינית בעזה וקריסת היציבות במזרח התיכון הערבי. לצד אלה ניצבים אתגרים המחייבים פתרונות של המאה ה-21 לסוגיות סבוכות אחרות, כמו עתידם של מאות אלפי הישראלים החיים בשטח השנוי במחלוקת בין העמים, חלקם בישובים שמתגוררות בהם קהילות בנות שלושה דורות היושבות במקום קרוב לחצי מאה; הסדרי שליטה וגישה למקומות קדושים, לרבות האגן הקדוש בירושלים, הפזורה הפלסטינית ועתידה, חלוקת משאבי טבע משותפים, וגישור על שונות בסטנדרטים רלוונטים להגנת הסביבה.
מחלוקות אלה ודומות להן , קשות ככל שיהיו, הן בנות פתרון ובעלות פוטנציאל סביר למציאת פשרה שתהיה מקובלת על שני הצדדים. אך מעל הכל מרחפת שאלת הבסיס באשר להבטחת השלום והיציבות בין העמים לאורך זמן - מהי מתכונת הסדר הקבע בין שני הצדדים הנצים או מהו תוצר הסיום של התהליך ?
שתי מתכונות מונחות על שולחן המשא ומתן מאז החל. האחת- חלוקת השטח ממערב לירדן בין "שתי מדינות" והשנייה - חלוקת השטח בין "שתי מדינות לאום". או בסלוגנים שיווקיים: "חזון של שתי מדינות", או "חזון של שתי מדינות לשני עמים". תהום עמוקה פעורה בין שתי מתכונות ההסדרים המתוארות - הגם שרק מילה אחת מבחינה ביניהן. על תהום זו מגשרות כל האמרות המדברות על "הכרעה היסטורית", "הכרעות קשות", "מנהיגות אמיצה" וכו.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
