השלב הראשון בהסכם עם איראן בנושא תוכנית הגרעין שלה נמצא בהישג יד, עם חידוש השיחות בז'נבה ב-20 בנובמבר.
החתימה הצפויה על ההסכם הנוכחי עם איראן מסמנת פריצת דרך אפשרית, ולא רק בנושא תוכנית הגרעין שלה. אלא גם בנוגע לפתרון פוליטי למשבר בסוריה, ואולי אף לקדם דיון נרחב יותר בשאלת הביטחון האזורי במזרח התיכון.
טיוטת ההסכם שהציגו לאיראן חמש החברות הקבועות במועצת הבטחון יחד עם גרמניה (פורום המדינות P5+1) ב-9 בנובמבר מתייחסת לששת החודשים הקרובים, ובתקופה זו יגובש הסכם סופי. השלב הראשון בהסכם כולל, על פי הדיווחים, הגברת הבדיקות והפיקוח על מתקני הגרעין של איראן; מגבלות חדשות על העשרת האורניום, וכן השעייתה של ההעשרה ברמה של 20 אחוזים; וגם הקפאה של הצנטריפוגות ושל המשך הפיתוח במתקן המים הכבדים באראק. בתמורה לכל זה תזכה איראן להקלה בסנקציות של פחות מעשרה מיליארד דולר, כלומר יופשרו רבים מנכסיה בבנקים זרים, ויבוטלו הסנקציות על מכירת מכוניות, פטרוכימיקלים ומתכות יקרות, כפי שכותבת השבוע לורה רוזן.
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ממשיך בקמפיין נגד ההסכם המוצע, וטוען שהוא מעניק הקלה רבה מדי בסנקציות, מבלי להאט כמעט את תוכנית הגרעין של איראן. כפי שציין בן כספית, התנגדותו של נתניהו להסכם עם איראן משקפת בחלקה חשש ישראלי מכוונותיה של איראן. רבים מחברי הקונגרס האמריקאי, השותפים לספקנות של נתניהו, הצטרפו אליו בקריאה להגביר את הסנקציות על איראן. חבר הקונגרס הרפובליקאי ממישיגן, מייק רוג'רס, יושב הראש של ועדת המודיעין בבית הנבחרים, אמר השבוע לאל-מוניטור כי בהתחשב בדאגה של ישראל, של ערב הסעודית ושל בנות ברית נוספות, "עדיין מוקדם מדי" להגיע להסכם, וש"רק באמצעות סבב סנקציות נוסף נשיג הישג משמעותי יותר״.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
