כותרת: חברת פרלמנט טורקית מתגברת על טרגדיה

איך הופכים כאב ועוול לתקווה בשעה שניצבים מול כל יופיו וכיעורו של העולם? איך נעשית אשה יפה לאזרחית פעילה של העולם הגדול, המנחילה לקחים על אנושיות לאחר שאיבדה שליש מגופה? לשם כך יש צורך ברגישות אנושית מולדת, בנדיבות, בכוח רצון, באומץ לב ויותר מכול – בתשוקה לחיים.

חברת הפרלמנט הטורקית שפאק פאווי הייתה סטודנטית בת 19 לאמנות ולקולנוע בשוויצריה כשאיבדה רגל ויד תאונת רכבת, בשעה שנפרדה מחברה שאובחן אצלה גידול במוח.

"עזרתי למירה להיכנס לרכבת ולפתע הרגשתי שהרכבת מתחילה לנסוע, כשהדלתות עדיין פתוחות. אחת מאיתנו עמדה ליפול, זה היה בלתי נמנע. אני זוכרת איך דחפתי אותה פנימה ו... איך נפלתי," סיפרה פאווי לאל-מוניטור. "בסרטים, אנשים נופלים מתחת לרכבת ואז קמים וממשיכים בחייהם כאילו כלום לא קרה. זה לא מה שקרה לי. החיים שלי השתנו מן הקצה אל הקצה."

אחרי התאונה בציריך, שאירעה ב-24 במאי 1996, עברה פאווי תהליך ארוך של טיפולים והחלמה. כוח הרצון יוצא הדופן שהפגינה באותה תקופה הוביל לתזה אקדמית שנכתבה עליה בבית החולים האוניברסיטאי של ציריך. התזה התפרסמה לאחר מכן כספר.